אהבה כואבת

28

הווה הארי ולואי בני 24
נקודת מבט הארי:

לואי נרדם, אני מביט עליו, ההלם שהיה על פניו היה שווה את כל השנים שחיכיתי רק לו,

הלב הפועם שלי, החלק שהיה חסר בנשמה שלי,

גדלנו. אנחנו בוגרים יותר, ומגיעה לנו התחלה חדשה.

התקשרתי לרוב ישירות כדי להודיע שלא נגיע היום הוא כעס קצת בהתחלה ואז אישר לנו לא להגיע,

הם פשוט יצלמו את כל הסצנות שלא קשורות אלינו היום, ככה שזה יוצא לנו טוב,

אני מלטף את זרועו של לואי, ונושם את ריחו, אני מפחד להתעורר ולגלות שכל זה חלום,

אני מנשק את קצוות פיו ומכריח את עצמי להתנתק ממנו, אני רוצה להכין לנו משהו לאכול ואני צריך לחמם לו כרית חימום כי יכאב לו כשהוא יקום.

אני מוציא ירקות וביצים מהמקרר ומתחיל להכין ארוחת בוקר.

לואי קם רבע שעה מאוחר יותר וכשהוא מגיע למדרגה האחרונה אני מרים אותו ונושא אותו לספה, אני מתיישב כשהוא עדיין עלי והוא מסמיק,

״נשיקה״ אני דורש ועוצם את עיניי, הוא מצחקק ומנקר את שפתי, אני שולח את ידי ולוקח את כרית החימום ומניח על גבו התחתון, הוא מתרפה ונאנח,

״זה מושלם״ הוא ממלמל ואני מחייך, ״הכנתי לנו ארוחת בוקר״ אני אומר והוא מרים את ראשו מצווארי,

״באמת?״ הוא שואל בחשד ואני מגחך, ״כן בייבי״ אני מנשק את זווית פיו, אנחנו קמים ויושבים לאכול,

אנחנו מסיימים ואני שוטף את הכלים, ״תבחר לנו סרט!״ אני צועק ללואי שבסלון,

אני מסיים לשטוף את הכלים והולך אליו, הוא מכורבל בשמיכה ומסתכל על הטלוויזיה שמשדרת סרט שאני לא מכיר, אני מרים את השמיכה מלואי ונשכב לצידו מכסה את שתינו,

ידיי נכרכות סביבו ואני טומן את ראשי בצווארו, מנשק ומוצץ, הוא מותח את צווארו, מאפשר לי להמשיך,

״הארי אתה תעשה לי סימן בסוף״ הוא ממלמל באנחה, ״אז מה כולם צריכים לראות שיש לך בן זוג״ אני אומר והוא קופא בזרועותי,

״בן זוג?״ הוא מסתובב אלי, אני בולע את רוקי, ״אנחנו לא?״ אני שואל, הוא מתיישב ויוצא מהחיבוק שלי,

״הארי...״ מילותיו גוועות, ״אל תגיד שזאת הייתה טעות, בבקשה״ אני אומר בקול רועד, הוא משפשף את פניו, ״זה לא, אני לא חושב שזאת הייתה טעות אני פשוט... לא יודע אני צריך לחשוב קצת״ הוא קם מהספה ואני ממהר לקום אחריו,

״אל תלך״ אני אומר במהירות, אני לא רוצה להיות לבד, במיוחד לא אחרי אתמול,

״הארי...״ הוא נאנח ואני מרגיש כמו עלוקה. לא רצוי.