Louder Than Lions [Hebrew]// Larry Stylinson

Chapter 8 - The Stars Shine Out For You

הארי לא הבין. הוא לא הבין למה אחיו דחף אותו למכונית והסתובב, אפילו לא הביט לאחור לנופף להתראות. הוא לא הבין את כל זה.

נהג המכונית התחיל לאט להתחרפן מהיללות הנוראיות של הארי, "בחייך ילד, אני לוקח אותך לבית ממש נחמד, תירגע, הכל יהיה בסדר," הוא פלט נשימה.

הארי לא ענה, הוא לא רצה לדבר עם אף אחד עכשיו. הדיבור לא בא אליו בקלות, ואם זה לא היה לואי שמדבר אליו, הוא לא הרגיש שהוא צריך להגיב מתישהו בכלל.

הם נסעו כשלושים דקות טובות, סוף סוף מגיעים לפרבר קטן וחמוד עם בתים גדולים ועצים יפים. הארי לא הפסיק לבכות, אבל הוא הציץ מבעד לחלון, מתפעל מהנוף היפיפה. הוא מעולם לא ראה מקום כזה לפני כן. הבתים היו כמעט כמו טירות, אבל לא בדיוק. הם היו צריכים להיות קצת יותר בשביל להיות בדיוק כמו בחלומות של הארי. לחשוב על טירות רק גרם לו לחשוב על לואי, שגרם להארי לבכות חזק.

"בבקשה ילד, אנחנו תכף שם. בבקשה תפסיק לבכות,"

אבל הארי לא יכל.

לבסוף הרכב נעצר והנהג יצא החוצא, לוקח את המטען של הארי מהחלק האחורי ופותח את הדלת. הארי לא זז. הוא רק הביט בנהג במבט מבולבל.

"לואי?" הארי שאל.

"אני מצטער," האיש ענה, "הוא לא בא,"

"א-א-אבל..." הארי קרא בקול, והוא שוב עמד לצעוק כאשר אישה נחמדה מאוד יצאה מחזית הבית שבו הם חנו. הארי הביט בעיניים החומות הטובות שלה ובקמטי החיוך מסביב לשפתיה, והחליט שהיא לא נראית רעה מידי.

"שלום הארי!" היא חייכה והגיעה למקום בו הילד עמד. הארי צעד לאחור, נבהל קצת מיחסה הפתוח. עם זאת, מצבה השתנה כשהיא ראתה את דמעותיו. "הו, מותק, זה בסדר," היא המתה, מנסה לצעוד קדימה ולמשוך את הילד לחיבוק. אבל, הארי קפץ משם, הוא לא היה רגיל לנגיעות, אלה אם זה היה לואי. האדם היחיד שבאמת נגע בו חוץ מלואי היה 'האבא' שלו. ואנחנו יודעים איך זה הסתיים. "הנה מותק, בוא ניכנס," אמרה הגברת, תופסת בשקיות של הארי והולכת במעלה השביל הקדמי.

הארי ייבב, גופו רעד כשהוא מצא את עצמו עוקב אחרי האישה.

"אני גברת פיין," היא אמרה, מחייכת חיוך קטן להארי. הארי הנהן ונשך את שפתו, רגליו נגררות קצת, "וזה יהיה הבית שלך לזמן מה,"

כאשר הדלת נפתחה הארי צעד בהיסוס פנימה, מסתכל מסביבו ולוקח כמה נשימות רועדות.

"אתה אוהב את זה?" גברת פיין שאלה.

"רוצה את לואי," הארי אמר, מנגב את לחייו שכבר התייבשו מהדמעות.