Louder Than Lions [Hebrew]// Larry Stylinson

Chapter 9 - Like Strawberry Wine

החיוך של לואי התרחב כאשר הוא בהה בבית, בוהה ומסתכל על הדשא הגדול והפרחים היפים. זה היה מושלם; זה היה כל מה שהוא יכל לבקש, ויותר מזה.

"מה קרה?" טרישה שאלה, מחייכת אל הצעיר.

"אני... אני רק חושב על איך הארי היה היה אוהב את המקום הזה," הוא הזיל דמעה מאושר, טרישה מובילה אותו לתוך הבית. ילדה אחת רצה אליו, פיה עובד מליון קילומטרים לדקה.

"מי זה אמא?" שאלה האחות, מצביע על לואי ובוחנת אותו עם עיניה.

"זה לואי מותק, הוא הולך להישאר איתנו,"

"מי נשאר איתנו?" בחורה עם שיער כהה אמרה, טלפון דבוק לכף ידה.

"דוניה, זה לואי, הוא ואחיו עומדים להישאר איתנו מעכשיו והלאה. אני מצפה ממך להיות נחמדה אליהם, הם חלק מהמשפחה עכשיו," היא הורתה.

דוניה הנהנה, ניגשת ללואי ולוחצת את ידו, "היי, אני דוניה," היא חייכה בחמימות.

"לואי, והאח שלי הארי נקלח לבית אומנה לפני שאמא שלך הסכימה לבוא לעזור לנו," לואי אמר והצביע על האמא של הילדה.

"ובכן, זאת סאפה, ויש לנו עוד אחות בשם וואליה, שהיא בחדר שלה עם החבר שלה טום. ואמא, הדלת שלה סגורה," הילדה קרצה ואמה רצה במעלה המדרגות. "וזאין הוא אח שלנו, אפשר לשחק בו כמו בובה, אבל הוא עסיסי," סאפה צחקה למשמע אחותה.

לואי המשיך לחייך, "היי, אני סאפה," היא חייכה חיוך מלא שיניים, שמה את ידיה על לואי, שהרים אותה.

"היי סאפה. אני לואי, מישהו אמר לך שאת מאוד יפה?"

סאפה הסמיקה והסתתרה בכתפו, מצחקקת בפראות. היא הזכירה לו את הארי, מה שהפך אותו לעצוב. "מה קרה לואי?" הילדה הקטנה שאלה.

"אני פשוט מתגעגע לאח שלי, זה הכל," הוא משך בכתפיו, מניח את הילדה חזרה על הקרקע.

"רוצה לראות את החדר שלי?" היא שאלה, לוקחת את ידו של לואי וגוררת אותו במעלה המדרגות.

דקות לאחר מכן, הוא לבוש בחצאית טוטו, כתר  נסיכות על ראשו וכוס תה בידו, "טדי אומר שהוא אוהב את השיער שלך," סאפה אמרה בקול יוקרתי, מעמידה פנים שהיא לוקחת לגימה מהמשקה שלה.

"ובכן, תודה לו," הוא הגיב, עושה את אותו הדבר.

"לו- אלוהים," טרישה צחקקה, מכסה את פיה עם ידיה, "אתה חמוד מידי," היא חייכה, ניגשת לבתה.

"היא רצתה לעשות שעת תה, אבל אני לא יודע מאיפה הגיע הטוטו," הוא צחק.

"אני מצטערת, היא חושבת שהיא נסיכה," טרישה נשקה את ראש בתה, מתעסקת עם שיערה.