Louder Than Lions [Hebrew]// Larry Stylinson

Chapter 19 - Not Really Sure How I Feel About It

כאשר לואי התעורר בבוקר למחרת עם הארי מכורבל בזרועותיו וראשו תחוב בצווארו השזוף, הוא לא יכל שלא לחייך כמו אדם מטורף. אתמול בלילה באמת קרה. הוא והארי באמת... וואו.

לואי משך את עצמו מהארי בעדינות, מחליק אל תוך חדר האמבטיה להשתין. ואז הוא הבחין בעצמו במראה.

מה לעזאזל.

איך לואי לא הבחין בזה עד עכשיו?  הארי שרט כל חלק בגופו, חלק חתכים קטנים, וחלק גדולים יותר, והם עקצו כמו גיהינום. אבל לואי לא מתחרט. הוא בעצם אהב את הסימנים האלו. הם היו הוכחה לכמה הוא והארי אוהבים אחד את השני. הוא נאנח והסתכל במראה שוב.

וואו.

אחרי שהוא השתין, הוא חזר לחדר. צופה בהארי מעורר את חושיו. "בוקר טוב, מקסים," לואי התיישב לידו ושפשף את עיניו.

"מה קרה?" הארי שאל, מגיע קדימה ומאתר את החתכים.

"הציפורניים שלך," לואי הסביר, תופס את ידו כדי להראות לו כמה דם קרוש יש לו מתחת לציפוניו, "אבל זה בסדר, אני בסדר,"

"אני לא התכוונתי להכאיב לך," הארי אמר בפנים עצובות.

"אמרתי לך, אהוב, זה בסדר," הרגיע לואי, תופס את הסנטר של הארי ומחבר את שפתיהם יחד, מנשק אותו.

הם התרחקו לאחר רגע, והארי צחקק כמו משוגע. "אהבתי את מה שעשינו אתמול בלילה, אנחנו יכולים לעשות את זה שוב?" הארי שאל, מגיע קדימה ותופס במפשעה של לואי.

"אה," אמר לואי, לגמרי מופתע בכמה קלות הארי התייחס לזה. אבל אז שוב, הילד הצעיר לא הבין שאנשים אחרים היו יותר עדינים. הוא חשב שזה היה נורמלי. ולואי חשב שזה היה מקסים. "הארי, מותק..."

"בבקשה?" הארי שאל, גבותיו מתחברות יחד, "זה הרגיש ממש טוב,"

"אני יודע אבל אנחנו לא צריכים--"

לואי נקטע על ידי הארי, שהכניס את ידו לתוך תחתוני הבוקסר של לואי, תופס אותו באגרוף חזק. "פאק," מלמל לואי, תופס את הידיים של הארי ומחזיר אותם חזרה בזמן שהוא התהפך והשאיר שובל של נשיקות בכל רחבי פניו וגופו של הארי.

"לולו," הארי צחקק בשמחה.

"ששש," לואי המה, מלקק את אחת מהפטמות החשופות של הארי.

לפתע, דלת חדר השינה נפתחה, לואי קפץ וסובב את ראשו, מוצא את טרישה עומדת שם, מגש תה בידיה.

"אה," מלמל לואי, סומק ממהר ללחייו כשטרישה נכנסה. הארי רק צחקק שוב ואז שרבב את שפתיו.

"לואי, למה עצרת?" הארי שאל, "חשבתי שאנחנו הולכים לעשות מה שעשינו אתמול בלילה. אתה זוכר? סקס?"

"הארי," לואי היסה, מסמיק עוד יותר. טרישה גיחכה והתיישבה בקצה המיטה, מושיטה את אחת מכוסות התה אל לואי, שנח עכשיו ליד הארי עם גבו כנגד ראש המיטה. הוא מלמל תודה, מקווה שהסומק ידעך מפניו, אבל זה לא נראה שהוא הולך לשום מקום.