Sweet kidnapping//חטיפה מתוקה{InbaR}

פרק-4

קמתי, גופי כואב ואני חשה את הכאב העוצמתי מטפס לראשי, ההנגאובר הזה... לא הייתי צריכה לשתות עד עילפון, הייתי צריכה ללמוד לשלוט בעצמי.
שכבתי על מיטה שהייתה נוחה מאוד ורכה בעלת ריח משכר ומוכר להפליא, אני מנסה לחשוב מאיפה הריח המדהים הזה מוכר כל כך וראשי ריק. אני מנסה לחפש רמזים לאיפה אני נמצאת, אני מרימה את גופי הצנום באיטיות מייסרת ומרגישה את גופי ופרקיי ידיי בוערות מכאב עוצמתי, אני מתנשפת בלחץ אני לא מכירה את המקום הזה.
הסתכלתי סביבי, מנסה להבין היכן אני ישנתי במהלך הלילה הנורא , אני נושכת את שפתיי בציפייה כבר לגלות ולהבין איפה אני ולחזור כבר אל ביתי אל אבי, אל המשפחה היחידה שנותר לי.  עייני סורקות באיטיות את חדר השינה, ארון עץ מהגוני עמיד וחזק, הוא היה מבריק ולבן בעל מראה גדולה, הקירות היו בגוונים אפורים ושחורים, גברי מאוד, אני כמהה כבר לדעת של מי הבית היפיפה הזה, מצידי השמאלי ישנה שידה לבנה ומבריקה נראה כמו סט עם הארון העץ נראה עמיד מאוד, אני מתבוננת בעלים החומים הנושרים מן העץ וזה אכן מבשר עד בוא הסתיו, הווילונות הלבנים והשקופים מסתירים את כל העץ אבל ניתן להבחין בו מהרווח הקטן שמוצג.
אני מפנה את מבטי, כאב הראש חוזר להשתלט, אני מבחינה בשולחן כתיבה נוח ובאדם יפיפה חתיך וחטוב בעל ממדדים רבים גוף מסיבי, שיערו השחור כפחם והמתולתל בתלתלי משי רכים, נופל בעדינות על מצחו, הוא בטלפון שלו ואינו מקשיב לסביבה שאיתו, אני מוצאת את עצמי כמהה לדעת איך עיניו נראות, לסרוק את תווי פניו ולגלות עוד על הבחור שהציל אותי אתמול.
כחכחתי בגרוני בעדינות רוצה למצוא את האי הבנה ולחזור חזרה אל ביתי, עיניו הורמו אליי ואני מבחינה בהן, עיניים ירוקות סוערות, נראה שמתחוללת בתוכן סופת טורנדו, אך היא נחלשת לאחר כמה רגעים והופכת לשקט ואטומה, עיניו יפות נראה כאילו הן מושכות אותי למערבות המקסימה שמתחוללת שם ואני מחזיקה את עצמי לא להיכנס עמוק יותר אל עיניו המרהיבות.
הוא הכניס את הטלפון לכיס החליפה המהודרת שלו ופונה אליי, שפתיי נפסקות ואני עוקבת אחריי כל תנועה של הזר הבלתי ניתן לעיקול, "אלה, תשתי בבקשה את הכדור" הוא אמר הקול שלו כה עבה וגס גורם לי לרצות לשמוע ממנו יותר, אני מהנהנת פעם אחת ותוהה לעצמי מאיפה הוא יודע את שמי.
"אי... איך את יודעת את השם ש.. שלי?" אני אומרת בפליאה ומרגישה מן עיקצוצים נעימים ברגע שהוא מתחיל לבחון את פניי ופרצופי, נראה כאילו הוא מנסה להבחין מאיפה באתי, הוא מסתכל עליי בצורה כה מוזרה ושונה.
"ומה ל... לאלפי עזאזל אני עושה כאן?" קולי היה צרוד עקב כך שרק קמתי בבוקר..., ליבי הולם בחזי ברגע שהאש הירוקה שבעיניו צולע אותי עד כאב וגהננום, אני מרגישה כאילו אני עולה בלהבות אש מלא בתשוקה מרוסנת, אני אמורה לשנוא אותו, אבל אני מרגישה את ההפך לגמרי, אני מרגישה מן משיכה עוצמתית.
הוא צחק צליל מלאכים ששיתק אותי למקומי במיטה והתאבנתי, הקול שלו היה נעים כל כך ואפל מסתורי, הוא סיקרן אותי התחלתי לתהות מי האדם הזה ומה הוא באמת רוצה ממני, הקול הגס חדל והתבונן בי בעיניים סוקרות.
אני משפילה את מבטי ומבחינה בפיגמה הרכה והחמימה שאני לובשת, דמי בעבע בעורקיי, הוא צפה בגופי?, הואר נגע בי בצורה לא הולמת?, ליבי הולם בחוזקה נגד גרוני, ואני מרגישה איך דמי תוסס בגופי מהלחץ הרב שנערם. הרמתי את ראשי במהירות והתרסה מנסה להבין מה מסתתר מאחורי היער הסבוך שבעיניו. המחשבה על כך שעשינו משהו לא הולם לא עוזבת אותי ואני חייבת לספק לעצמי את התשובה.
הסמקתי בחיי כמה דם יכול לזרום למוח, הבטתי עמוק לתוך היער הסבוך שבעיני היפות היה נראה שמתחוללת שם סופת טורנדו ענקית שאכן מאיימת לפרוץ ולהרוס כל דבר שתראה.
הוא מתרומם מהכיסא מציג לפני את גובהו הרם והעצום, כתפיו הרחבות עטופות בחליפה יפיפה צבע השחור בוהק באורות העמומים שבחדר, אני מתפלאת מהמחזה המרהיב שמוצג לפני, ומנסה שוב להיזכר מתי ראיתי אדם שנראה כל כך מרשים וטוב, בכל גופי זורמת אותה הזרימה המעצבנת והמדגדגת שאיני מסוגלת לכבוש.
אני מנסה להיזכר באירועים שקרו אמש ומהססת מעט כיוון שראשי פועם בחוזקה ואני ממש מתחילה להתחרט על כך ששתיתי עד עילפון מחריד, אני משפילה את מבטי ומנסה להיזכר בכוח איך פגשתי באדם העוצר נשימה שמופיע מולי, לפתע עלה בי הזיכרון בו הוא הצילן אותי מהאיש המחריד שניסה לאנוס אותי , אני מצטמררת מהמחשבה על מה היה קורה אם לא היה מגיע, ואז נזכרת באיך הוא הניח על ראשי שק וסחב אותי לפה בידיים קשורות.
הוא חטף אותי
איך שכחתי את זה לעזאזל
אני מנסה לחשוב בהגיון מה יכול להוביל אותו לחטוף אותי בחורה חסרת ישע שיכורה, אני לא חושבת שאני כזאת יפה אבל אני יודעת שגרמתי להמון בחורים לשרוק ולקרוץ לי; אני מנסה לחשוב על הכל רק לא על זה שעשינו משהו ביחד, משהו אסור כל כך. ליבי הולם בחוזקה בחזי ואני מתנשמת בכבדות לפני שאני מפנה את בפניי וזוקרת אותן מול פניו מנסה למצוא את האמת מאחורי מה שמסתתר בעיניי היער הסבוך שלו.
רגע לפני שיצא ועוזב אותי להתמודד עם המקרה בלי ידע על מה יקרה, "תגיד אנחנו אהמ.." אמרתי קולי לא גבה יותר מי מן השתנקות חנוקה וחסרת ידע, גופי עקצץ מרוב לחץ ונשימתי אט אט ברחה בראותי באיטיות מייסרת, אני מרגיש חנוקה, בדיוק כמו קולי.
"אנחנו מה" שאל מבטו האטום ממרר אותי ולא בקטע טוב, הוא גורם לי להסתקרן יותר ולרצות לדעת כל כך מה מסתתר שם, הוא מסקרן אותי אבל אולי כדי לעזוב אותו לנפשו, אני אעזוב בקרוב זאת רק אי הבנה, עכשיו כדי כבר שאדע את התשובה שכה רציתי,
ליקקתי את שפתיי מנסה לחפות על המדבר הסורר בגרוני החנוק והיבש, כל מצחי זיעה קרה מהחרדה שאני מרגישה, שיניי כמעט נוקשות מרוב לחץ ומבוכה ואני פולט נשימה צרורה לפני שאני שואלת את הדבר שממנו הייתי לחוצה. החוטף היקר שלי בוחן כל תונע ותנוע בי ואני מרגישה את לחיי עולות באש שמכלא אותי מהיסוד, אני מזיזה את השיערה שהפריעה לי מאחוריי אוזני ופצה את פי.
"שכבנו?" קולי היה כל כך חנוק ומלא בספקנות ורצון עז לדעת את האמת המפחידה והמלחיצה, אם עשינו מעשים אסורים לא אסלח לעצמי לעולם וארגיש נורא עם עצמי כל כך. אני בוחנת בעדינות את תווי פניו החדים, ליבי מפרפר מהחלץ השולט שבתוכי ואני מנסה להבין את המשמעות של מבטו הבוחן.
הוא מגחך מעט ומכחכח בגרונו, מבטי יורד לשם ובוחן את הגרון העבה שלו בעל הגרוגרת הנעה הוא מרשים בכל פרט בגופו את זה אי אפשר שלא להגיד עליו, אבל משהו בו כל כך מסתורי שאני לא מצליחה להבין מה כל כך מסתתר שם.
"לא....,את לא הטעם שלי" אמר קולו אדיש ותקף אני מרגישה איך ראותי נמחצות וליבי מדמם מפנים, חצים כואבים וחדים ננעצים עמוק בתוכי, ליבי מתנפץ לרסיסים, משהו בי רצה כל כך לזכות בו למרות שהוא אסור כל בתכלית האיסור, משהו בי בער בכל פעם שעיניי היער הסבוך שלו בחנו את פניי באיטיות, אני מרגישה חנוקה, אך נחושה לדעת עוד דבר אחרון לפני שהוא בורח מחדרי.
"רגע ותגיד מה... מה השם שלך" קולי נשמע כאילו התחננתי למידע הזה, הוא בחן שוב את פניי גבו השרירי פונה אל דלת חדרי והוא סורק את גופי בזמן שאני מסמיקה כמו משוגעת, כל מבט שלו גורם למן זיק של עונג לחלוף בגופי.
"ריי" אמר בקור רוח שהתאימה לדמות הענקית והקשוחה שהוא, פנה אל הדלת הלבנה והמבריקה ויצא כלא היה נעלם במסדרון הארוך רחב הידיים.
***
קמתי מהמיטה אחר מאמצים רבים עקב כאב הראש שהיה לי והתחלתי להסתובב בחדר שמתי לב שהיו בו שתי דלתות אני מניחה שאחת זו דלת לשירותים והשנייה ליציאה מהחדר, החדר סקרן אותי כל כך והייתי נחושה כבר לגלות מה נמצא בכל דלת ודלת בבית ובעיקר בחדר שלי.
נכנסתי אל חדר האמבטיה הגדול פושטת מעליי את הפיגמה החמימה שלוותה אותי בהמלך הלילה, נכנסתי מתחת למים החמימים שוטפת ממני נמרצות את כל הלילה האכזר ואת המילים שאמר לי, נפגעתי זה לא נעים שאומרים לך שאתה לא מספיק עבור משהו. סיבנתי את גופי בעדינות נותנת לריח הנעים של הסבון להציף אותי.
יצאתי מהמקלחת אל אחת המגבות המקופלות שהיו בחדר האמבטיה, ועטפתי את גוםי הצנום, לבשתי את בגדיי הנוחים, צחצחתי שיניים, סירקתי מעט את שיערי, פסעתי אל מחוץ לחדר הרחצה ולא מצאתי את הטלפון והתיק שלי, נלחצתי מעט אבל זה התפוגג ברגע שפתחתי את הדלת הלבנה והמבריקה, יצאתי החוצה סורקת את המסדרון העצום ומוצאת בדרכי את המדרגות העצומות, בגווני אפור כהה.
ירדתי באיטיות עד שהגעתי אל הסלון רחב הידיים שהוצג מולי, ספת ריש  גדולה ואפורה ולידה שתי כורסאות בגוונים בהירים יותר, מנורות עמומות נופלות מהתקרה הגבוהה, פסנתר כנף שחור מבריק מוצב בצד, שעון לבן בעל מספרים רומיים, לא הייתה טלוויזיה ולא מחשב, איש מעניין...
התחלתי להתקדם לכיוונו לחפש תשובות על למה חטף אותי ואם יוכל לשחרר אותי ואני אחזור הביתה לאבי ובת זוגו ג'ינה, ליבי פרפר בחזי בשעה שהבחנתי בכתפיו הרחבות וגופו המסיבי, הוא אוחז בידיו המחוספסות כוס שמלאה בנוזל כתמתם אדמדם, וויסקי. הוא מרהיב ומושך כל כך עד כאב, אני לא יודעת אם אהיה מסוגלת לשרוד כאשר משגיח עליי החוטף הסקסי והחתיך שלי.
הוא כזה מושך וחתיך
אבל אני לא יכולה לחשוב עליו אני הפסקתי עם זוגיות אחרי סטיב, הוא פגע בליבי ומריר את נפשי, הרגשתי כה חנוקה איתו.
אמנם סטיב היה מאוד מנוסה בקטע המיני אני מאוד מפחדת מדברים כאלו אני חושבת שיש לי ממש טראומה ופחד מי זה, במיוחד אחרי ש...
----
אנחנו נפרדנו לא מזמן לפני חודשיים הוא היה הבן זוג השני שלי בחיי אני אהבתי אותו החלטנו שזה לא מתאים לנו סיימנו את זה. אפשר להגיד שפחות יפה משחשבתי.... הוא שכב עם הפאקינג חברה הכי טובה שלי הוא בגד בי וככה נשבר ליבי . בגלל בוגד וגם לא היה לי עם מי לדבר כי זאת החברה הכי טובה שלי אנחנו עוד היינו ביחד והוא...
פחדתי תמיד שבסופו של דבר אהיה לבד ולכן הוא השפיע על הזוגיות לפעמים עשיתי דברים שאני לא רוצה כי הוא הכריח אותי לעשות אותם . לפעמים הוא היה כל כך עצבני שאני עדיין לא מוכנה לעשות את כל הדברים ה"מטורפים" שחלם עליהם, אז הוא לקח אותי  כמה פעמים למועדוני חשפנות ופשוט הזדיין מול העיניים שלי כדי שאני אראה מה 'אני מפסידה'
הזדעזעתי מזה ולא יכולתי לברוח היו ימים שהיה קושר אותי ומכריח אותי לעשות דברים ללא רצוני החופשי לפעמים אפילו היה יורד עליי ומקלל אותי
לפעמים אפילו היה אלים אליי במיוחד שהיה שותה אלכוהול. אבל אז הגיע אותו יום ארור בו סטיב אנס אותי.
אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול הוא פרץ לחדרי בזמן שאבי נסע לעוד נסיעת עסקים משעממת. הוא נכנס לחדרי וכל כולו היה מריח מאלכוהול כאילו עשה אמבטיה באלכוהול הריח היה כל כך חריף שעוד רגע הקאתי שם.
הוא נכנס ישירות לחדר ועיניו ננעלות עליי
~
"את..." הא אומר בקול כל כך אפל ומפחיד. נרעדתי נלחצתי וממש אבל ממש פחדתי מה הוא הולך לעשות הריי בהשוואה אליו אני פיצית וחסרת ישע. הוא פסע למיטתי צעדיו היו כבדים עקב השפעת האלכוהול בדמו הוא חייך אלי חיוך מטריד מאוד אני נלחצתי מההתנהגות הנוראה שלו "את צריכה להצטער שאת כל כך סקסית ומהפנטת!" הוא אמר לי בהתחלה חשבתי שהוא צוחק איתי שהוא מדבר בכזאת גסות אליי כי בדרך כלל הוא היה כל כך דיסקרטי בקשר לזוגיות שלנו. התחלתי לייבב מרוב צחוק והוא הזעיף את פניו ואסף את שתי ידיי החזיק אותן חזק מאוד מעל ראשי זה היה כואב כבר הפסקתי לצחוק והצחוק הפך לאנקות ושהשתנקויות כאב רב הוא הוריד את מכנסיו. וחדר לתוכי הרגשתי כאב חד ורב כאב שגופי הרך לא יכול ולא יוכל לעמוד בו ואני עיוורת מדמעות וקולי כבר נסדק מצעקות לעזרה למרות שאיש אינו יגיע לחלץ אותי מהשטן... הוא הכריח אותי להיות איתו ואני נעניתי לו בכוח רב.
~
----
פרק עצוב מאוד אני יודעת אבל תזכרו את זה להמשך.
תמיד שנאתי את סטיב לא יודעת מה איתכם\ן
והחשוב מכול בפרק הזה הוא...
ריי!!!!!!, או שזה בעצם שם אחר?
הגבר המסתורי שלנו התגלהה!!
הפעם עשיתי לכם\ן פרק ארוך במיוחד!!! העלתי אותו כי הצלחתם לעמוד ברף שקבעתי והנה לכם רף חדש!
5 תגובות
30 צפיות
מה חשבתם\ן על הפרק??