Sweet kidnapping//חטיפה מתוקה{InbaR}

פרק-17

אתם מכירים את הרגעים האלו שאתם לא מאמינים שאתם באמת עושים משהו עד שהוא נעשה ואז אתם מתפעלים מעצמכם על כך שהיה לכם מספיק אומץ לעשות זאת, ואתם מרגישים כל פעם שזה קורה שיש אדם עם משמעות רבה עבורכם שעוזר לכם לעלות על המטרה שלכם ולעזור לכם בשעת הצורך נו.. את האדם הזה שנתן לכם את הבטחון העצמי הזה ואת הדחיפה הקטנה הזאת להצלחה המסחררת שאתם מרגישים?, כן? לא? אז אני יכולה להגיד לכם שאני גיליתי מיהו האדם הזה שמעורר אצלי את כל הרגשות שהיו הכי כמוסים בתוך תוכי, הרגשות שריסנתי בכל כוחי, הוא שיחרר אותי ונתן לי להתעופף כמו פרפר בחוץ להכיר את הטורף ולדעת איך להתמודד עם העולם העצום שבחוץ כאשר הסכנות רק עורבות. אמנם זה שהוא כלא אותי לא אומר שהוא לא משחרר אותי ללמוד על עצמי על הסודות הכי מרוחקים ובלתי ניתנים למציאה שלי אני אוהבת איך שהוא נותן לי להרגיש, הוא מלמד אותי על גופי.
בעודי עומדת מול הבית שלי חסרת מילים וסבלנות, שואפת אוויר ברעד, אני כל כך התגעגעתי למקום הזה בית הורי הבית בו גדלתי, המקום השקט והבטוח שהיה לי אך לא יותר. תמיד חשבתי שמקום שקט ובטוח הוא ביתי אבל אז הכרתי אדם שהציל אותי וממשיך להציל אותי כל יום מחדש, והבנתי שבית לא חייב להיות משהו מוחשי הוא גם יכול להיות אדם או יצור חיי שגורם לכם להרגיש טוב עם עצמכם וסך הכול מאושרים. משהו באדם הזה, האדם האדיש הזה, חרץ את ליבי ואת חומותיי ופילס את דרכו.
האומץ הרב שנאלצתי לקחת כדי ללבוש את השמלה הכחולה , היא יושבת עלי כמו עור שני והיה אפשר לראות בה דברים לא הולמים , למרות זאת אני מרגישה כל כך בטוחה בשמלה הזאת כאילו היא מייצגת האני האמיתי שלי ריי עשה עבודה מצוינת בבחירת הלבוש שלי כי כאשר הוא מקרין אליי כל כך הרבה ביטחון עצמי אי אפשר שלא להידבק אליו ואני אני אדבק אליו כמה שאני יכולה.  אני חושבת שאלה של פעם מעולם לא הייתה לובשת כזו שמלה חצופה וסקסית אבל אלה שריי לימד אותי להכיר היא זאת שלא משנה מה היא לובשת היא תקרין המון ביטחון בגלל הדרך שבמילים שלו והדרך שבה הוא צד אותי בטורפניות במבט הזה גורם לי לרצות לחזור הביתה בכוח ולתת לו לעשות בי את זממיו, אלוהים הרצון להתגרות בו הולם בחזי.
הגבר שממבלבל את חושי אוחז במותניי ברכושנות, מגלגלת את עיניי נוכח ההתנהגות שלו, בעודו מוליך אותנו קדימה אל עבר ביתי כאשר אנו עם מסכות על הפנים ריי נראה כאילו יצא ממחזה גלדיאטורים מהמאה השנייה לספירה, גובהו הרם וגופו המסיבי בעל הממדים הרבים תורם בצורה משמעותית לטוטליות של המסכה.
איך הגעתי למצב הזה לעזאזל?
עמדנו מול שער ביתי, חצר הבית הירוקה והמקושטת, מזכירה לי במעט את הגוונים שבעיניו המרהיבות, ריי הסניף את שיערי ונתן נשיקות יבשות מראשי ועד שקע צווארי, מזעיפה את פניי נוכח התחושות המוזרות אשר נובעות בבטני התחתונה. "אל תעשי בעיות בבקשה, נסיכה מפונקת, אני רק צריך לעשות כמה דברים," הוא מלמל לאוזני, אני מגלגלת את עיניי ועל פניי עולה חיוך משועשע, "ומה תעשה אם אעשה בעיות, אדוני החוטף" לחשתי והסטתי את ראשו משקע צווארי, לפתע ידו השרירית עטורת הוורידים הבלתי נגמרים לפתה את הלסת החשוקה שלי, גרמה לי תוך השתנקות להביט בעיניו הסוערות, "אלוהים, נסיכונת מפונקת, את לא רוצה לדעת למה אני מסוגל..." הוא לחש בטון קול סקסי שגרם לרטט לעבור בי, בלעתי את רוקי, "לעזאזל מה-" אמרתי וחשקתי את שיניי תחת ידו המחוספסת, "אני הולך," ידו טיילה אל שידיי שבלטו בשמלתי, בגאוני, כמובן שלא לבשתי חזייה, ליבי נע בקשת צלעותיי בשעה שידו טיילה על שדי, כאשר אצבעותיו הארוכות מצאו את פטמתי שהזדקרה, הוא מחץ אותה קלות בין אצבעותיו והפעיל לחץ, שגרם לאותות להישלח בין רגליי, ידו השנייה, שלפתה את הלסת שלי, סתמה את פי, כאשר קולות לא רצויים בקעו מבין שפתיי, נגסתי בידו, אך זה לא הזיז לו בשום צורה, הוא רכן קרוב יותר לאוזני, ריחו המושק נושק באוויר ומורגש בצורה מסחררת, "אז לאחר שהבנו אחד את השנייה," הוא אומר והשתהה, ידיו עדיין עליי גורמות לגופי לגסוס מכמיהה,  "אם כך את מוכנה למסיבה?", "חתיכת בן זונ-" הוא לחץ על שפתיי חזק יותר וכמה מלמולים יצאו ממני, ליקקתי את אצבעותיו ולבסוף הוא שיחרר ואיפשר לנו להיכנס אל המסיבה
ידו ירדה ממני, וטיילה לכיסו השמאלי של החליפה, לפני שהספקתי לעצור אותו, אותה הרגשה מוזרה שהייתה מקודם התעןוררה מבין רגליי , נשימותי נעשו כבדות וחלולות ליבי האיץ ההרגשה המענג הזאת בדרך אליי אני רוצה שזה יפסק אבל מצד שני לא רוצה עד שהפורקן ישתחרר כבר. הרמתי רדשי אל ריי שהיה נראה שעדיין יש בהן ניצוץ של שעשוע, אני אוהבת את העיינים האלו, אני אוהבת את ריי אבל לעולם לא אגיד זאת בקול. " אתה פשוט מרושע, בן זונה אנוכי." האשמתי ואגרפתי את ידיי, ציפורניי חרצו את עורי, כאשר העונג המוחץ ניסה להשתלט. בתגובה לכך הוא הרחיב את חיוכו מה שחשף את הגומה הקטנה והיפה שלו בצד שמאל. " אני לא מכחיש, נסיכה מפונקת" הוא אמר ודחק בי להיכנס לתוך המסיבה שבבית. פערתי את עייני למראה המסיבה הענקית והפנסי שמופיע לפני. מעולם לא חשבתי שהיא כזאת יוקרתית ופלצנית עד שהגעתי הנה כ-אורחת ולא כ-מאחרת זה שונה מאוד, תמיד הייתי מסתובבת בין האנשים שהיו במסיבה, הייתי סורקת אותם מכף רגל ועד ראש מביטה בגועליות על אלה שהחליטו להגיע למסיבה מעולם לא אהבתי את המסיבות האלו למען האמת שבכלל ג'ינה, בת זוגתו של אבי היא זאת שמארגנת את המסיבות האלו, נחשה עלובה.
היא תמיד הכריחה אותי לעזור לה וניסתה להתקרב אליי עוד אך מעולם היא לא פרצה את החומות האש שבניתי סביב כדי להגן על עצמי ואני כלל לא סומכת עליה תמיד היה בה משהו חשוד מלבד זה שהיא רוצה את הכסף של אבי היה בה עוד משהו שלא הצלחתי לשים עליו את האצבע-.
"נסיכה מפונקת, עלייך להישאר קרובה אליי במהלך כל הערב, כיוון שאינך יודעת איך העונשים שלי באים לידיי ביטוי"  אני בולעת את רוקי, מנסה בכל כוחי להדוף את הדחף לענות לו, "כאילו שאתה יודע להעניש" אני מתגרה בו ונושכת את שפתיי, ליבי מקרקש בקשת צלעותיי ופועם ללא מעצורים, "אלוהים נסיכונת" הוא נושם בכבדות, ידו המחוספסת עולה ועוברת בשערו, כאשר כמה תלתלי פחם קופצים במעט על מצחו, "כן, אדוני" אני מצהירה את עיניי, ונשכת את לשוני, כובשת את הדחף טעום את שפתיו לעומק.
ריי חיזק את אחיזתו בי כמעט בכאב, התנשפתי לתוך מגעו, וטעמתי את טעם הדם בלשוני, המכשיר הארור זע בתוכי וגורם לשלל תחושות להתרחש בבטני התחתונה, רעד מרצד, מרטיט ומעורר, אני מלפפת את ידיי סביב ידו האחת שעוטפת את מותניי ומחדירה לתוכה את ציפורניי כאשר העונג כמעט מגיע, אגודלו מוצא את שפתיי, מלטף בקלילות את אותן, אני נושפת ברטט ומרגישה את חומו קורן, אני בולעת את רוקי, "מתי אתה הולך להראות לי את החדר הזה" אני אומרת, בקולי כמעט נשקף כל התשוקה שנעה בתוכי, "אני לא חושב, נסיכה מפונקת," הוא מכווץ את עיניו, מסתיר את אישוניו הירוקים בעליי ההילה היפה, ליבי פועם בחזי בחוזקה, "אבל למה לא", אני חוששת ששומעים את הנואשות בקולי, אך משהו בתוכי רוצה לנקום בריי, ואולי אמצא דרך לפגוע בו בעזרת החדר הסודי שלו, "כי ילדות קטנות ומפונקות לא יכולות להיכנס לשם", מגלגלת עיניי וממשיכה להתריס בו, "ומה אם אראה לך שאינני ילדה קטנה?" אמרתי וליטפתי בחושניות את לסתו המסותתת, הוא התבונן בי גומעה אותי למעמקיי, עיניו המרהיבות מאפילות, "ואיך בדיוק את מתכוונת להראות לי זאת נסיכונת?" הוא שואל טון קולו לא עולה על צרידה שצורבת אותי, אני בולעת את רוקי וידיי מטיילות אל האוהל העצום שבמכנסיו, אני משתנקת מגודלו, אך ריי ממהר להגיד , "זה נשמע כמו פתרון מצוין" הוא אמר, ומשך את שערי אחורנית כדי שאולך להביט בעיניו, "אולי, בהזדמנות" הוא אומר ונשך את שפתיו, "לעזאזל את סקרנית"
-----
מה אני אגיד על הפרק הזה....  בעצם למה שאני אגיד, מה חשבתם\ן על הפרק של היום?? ומה אתם\ן מצפים\ות שיהיה בפרקים הבאים.
אתן\ם חושבות\ים שאלה תגלה על הסוד האפל של ריי??? אני חושבת שמה שריי עושה לאלה הוא חסר כבוד מה אתן\ם?
מקווה שנהנתם\ן מהפרק:)
ב 5 הצבעות 71 צפיות ו 3 תגובות אני מעלה את פרק 18