ליבי היחיד שנשמע באוזניי כאשר שמעתי את זמר המילים המופלא שאמר לי באותו הרגע, "אני אוהב אותך"
הוא אוחז בידיי ומלטף אותן ברכות אני נמסה מהמחווה המיוחדת הזאת, אני נושכת את שפתיי גוש מריר מאיים לפרוץ את חומת ההגנה שלי, מבטו ישר עובר לשם, אך לשם שינוי אני צריכה תשובות אני רוצה להבין דברים. "או" זה הדבר היחיד שאני מסוגלת לפלוט מבין שפתיי, אני מעזה ומוציא את כף ידי מידיו המחוספסות, מרימה אותה קלות עד שהיא נוגעת בקו הלסת של בריידן, ליבי ממשיך להלום בחזוקה ואני מתנשפת ומחפשת כל טיפת אוויר, הריסון התשוקתי שלי גורם לי להרגיש געגוע עז לכל מגע איתו, אני מעבירה את ידיי על הלסת שלו, מריגשה מתחת לאצבעותיי הרועדות את הזיפים בני היום.
הוא שבר את ליבי את זה לעולם לא אשכח, לאחר מכן עד שמצאתי אדם שיוכל להיות איתי הוא הורס ומחרב הכול, אולי אני באמת לא מבחינה במשהו, חוסר הידע הזה מקשה עליי ואני כבר מותשת מספיק, "למה" זה נשמע כמעט כמו תחינה, דמעות חמימות יוצרות שבילים ארוכים מרירים מלאי כאב דרך עיניי, החמימות שלהן עולה על גדותן אני מרגישה את העומס הרב על ליבי שנשבר כבר לרסיסים.
אני רוצה לסלוח לריי בכל ליבי, אבל אני כל כך מפחדת להיפגע ממנו, עיניי ממשיכות להתבונן בעיניי היער הסבוך שלו, טורנדו מטורף מתחולל שם, הוא מקרין אליי את כל הרגשות הגועשים בגופו ואני מודה לו על כך שהוא חושף את עצמו כלפיי, עיניו מראות אהבה אמיתית דאגה, לחץ כנות, כמיהה, תשוקה. אני רוצה אבל אני לא מסוגלת לתת לליבי להישבר שוב.
"אתה מכיר את ניק?" אני שואלת זה הדבר הראשון שעלה לי לראש, המבט שהיה בעיניי היער שלו הראה כאילו הוא יודע בדיוק למה הוא מתכוון כאשר פצע והרס לחתיכות את ניק, הרגשות הגועשים בעיניו מתחלפים לזעם וכעס, לא עליי כמובן אולי על שאלתי, הוא מהדק את לסתו החדה, מעביר את היד המחוספסת שלו בשערו השחור כפחם ועוצם את עיניו בכאב.
" זה לא משנה" הוא אומר בשיניים חשוקות ולוקח את ידיי שוב אל חיקו, מעביר את אגודלו על עורי, גורם לעקצוצים חמימים ומענגים להופיע שם, אני מגלגלת את עיניי ונוחרת בבוז, "המבט הזה שהיה לך בעיניים, אומר משהו אחר" אני מקניטה ומרגישה משועשעת יותר, מנסה להקל על האווירה הקשה והמביכה שמשתררת ביננו, הוא מחזיר את כפות ידיי לשפתיו הנעימות וממשיך לנשק, שורף אותי חייה , אני מתנשמת בלהט ונושכת את שפתיי לראות אותו מנשק את ידיי גורם לגופי לעלות באש הירוקה והסבוכה כמו בעיניו המרהיבות.
אני מתמתחת על הספסל ומשחררת את ידיי מידיו, בריידן לא מפסיק לבחון בכל תנוע את גופי , גורם לטיפות האחרונות של הדם לזרום ישרות אל פני, גוונים חדשים מופיעים ואני מתנשפת יותר, הוא גורם לגופי לשלוח אותות אל ההורמונים הפועלים בגופי ניישר אל האזור האסור של מרכז גופי. "תפסיק להסתכל עליי ככה" אני אומרת בקול כמעט מתחנן, הוא מגחך מעט הקול העבה והגס שלו, מושך אותי ואת גופי יותר, הוא מעביר את ידו החמימה עטורת הוורידים העבים והבלתי נגמרים על ירכיי החשופות, "אני לא אפסיק להסתכל עלייך כאשר תלבשי שלושים שכבות על גופך, אני לא אפסיק להסתכל עלייך מעולם. במיוחד לא כשאת לובשת שמלה כזאת קצרה, שכל גבר בסביבה יכול לראות את הגוף במושלם שלך" ליבי הולם ושפתיי נפתחות מעט , הוא מהדק מעט את אחיזתו על ירכיי גורם להשתנקות לצאת משפתיי הפסוקות, הוא מעביר את ידו המחוספסת מעלה ומטה לאורך ירכיי יוצר עוד שבילים ארוכים של עונג, אני מצטמררת מההרגשה הנעימה הזאת, התגעגעתי כל כך למגע שלו.
YOU ARE READING
Sweet kidnapping//חטיפה מתוקה{InbaR}
Romantikאלה אנדרסון ביתו של המיליארדר המפורסם ריצ'רד אנדרסון, ילדה מפונקת, מתקתקה ותוססת, מלאה בהפתעות, אשר סוחבת אחריה מטען כבד ואפלולי, בהסתכרנות אירועים בלתי צפויים היא מוצאת את עצמה במצב בלתי רצוי, בערב לח וסמיך היא פוגשצ בגבר זר ויפיפיה עד כאב שמשנה את...
