פרק-26

289 11 3
                                    



אני משפילה אני מבטי מטה, לא מעוניינת שאנשים נוספים ידעו על המקרי אונס המזעזעים שעברתי, ידיו החסונות והחמימות עוטפת את גופי, זיכרונות מפלחים את מחשבותיי, אני בולעת את רוקי ברעד ומסרבת לפגוש בעיניו המרהיבות, "נסיכונת" הוא אומר בקול הגס שלו ומרים את סנטרי כדי שאביט בעיניו, העיניים היפות ביותר שראיתי בכל חיי, ליבי הולם בחזי כאשר עיניו שורפות אותי באש הירוקה והעזה, אני נושכת את שפתיי, הדמעות עומדת בעיניי, ראייתי הופכת למזוגגת, הוא דוחק את גופי לקיר כאשר ממשיך לאחוז בי ולהוות לי עוגן, "את רוצה להגיד לי?" הוא שואל וטון רך מחליף את הגסות, אני מרגישה סערה בתוכי, כל הרגשות האפשריים גועשים בתוכי כעת, "את לא צריכה לפחד אם את לא רוצה זה בסדר" הוא אמר, תחושה מוזרה פרחת בבטני אך אינני מסכימה לוותר על ההזדמנות הזו, הבן אדם הכי מרהיב שפגשתי בחיי הכי זחוח ויהיר, אך בכל זאת אני מעוניינת בפה שלו, אני מעוניינת בשרירים העסיסיים, בחיבור שתי הנשמות שלנו, לעזאזל.


"הוא.." קולי רטט, "הבן זוג- הקודם שלי, האקס שלי, הוא אנ-" אני משתנקת, ריי מוחה את הדמעה המרירה שנשרה, "אנס אותי" אני אומרת בקול בלתי נשמע, ליבי מתכווץ בחזי, נוכח הזיכרונות שמערפלים את ראייתי, עיניו המרהיבות מבזיקות בזעם, כעס ו...רכושנות?, "לעזאזל אלה" הוא מתנשף ומלטף את פניי ברכות שמכווצת את ראוותי, "אבל אני עכשיו בסדר" אני אומרת בחיוך עגמומי כאשר עוד דמעות נושרות מטה, "אם את רוצה להפסיק, זה בסדר, אם את כבר לא מעוניינת יותר אני אפסיק" הוא אומר, אך אני כבר החלטתי, אני הולכת על זה סופית, "ריי, אני רוצה אותך" אני אומרת, כמעט בתחינה, עיניו מתרחבות וחיוך זחוח פוצה את שפתיו, הוא מנשק את שפתיי לשונו גלשה בחופשיות על שפתיי, ללא בקשה הוא מכניס את לשונו, אני מתענגת על טעמו האפיל, טעם מושק, מתקתק משולב עם אדרנלין, ידו עוזבת את שיפוליי גבי ופותח את דלת החדר הסודי, אני פוערת את עיניי, מהניסיון המועט שיש לי בסקס, אני בטוח אהיה גרועה, "אתה רוצה- שנעשה, שנעשה את זה פה?" אני אומרת כאשר שפתינו מתנתקות, "לא," אני מתנשפת, "הייתי מעוניין שנעשה זאת גם בבריכה, בפינת האוכל, בחצר, בחדר השינה שלך, בחדר הנוחיות, באמבטיה, בסלון, על הפסנתר, ובכל מקום שנפך חפצה בו" הוא קורץ לי, ליבי הולם, אולי הגיע הזמן להתנסות בדבר חדש?, "לא, דווקא אני מעוניינת לעשות את זה ממש כאן, רק, לעזאזל" אני רושפת, "מה אני צריכה לעשות" לחיי מתחממות, עיניי היער הסבוך שלו, בוערות בתשוקה עזה ותוססת , הוא מנחית את גופי על המיטה, "אני מזהיר בפעם האחרונה, נסיכה מפונקת, " בלב הולם הנהנתי, בחיים צריך ללמוד לקחת סיכונים, אני בחרתי להתנודד בין הסיכונים ברגע שעיניי נחו על הגבר הבלתי ניתן לעיקול שהוא, "אדוני בחוטף," אני מחייכת בהתגרות, "לא אמרת שאתה הולך להעניש אותי?" אני מלקקת את שפתיי, ומתבונת ברעב בגוף השרירי והמוצק שלו, עיניו מאפילות, גורמות לרעד בין רגליי, "נסיכה מפונקת, לפני שנתחיל, יש כמה כללים וחוקים שעלייך לדעת ל החדר" אני מצהירה את עיני, דמי גועש באוזניי ולחץ אוחז את חזי, "כן אדוני החוטף, ומה הם הכללים" אני מלקקת את שפתיי ומשלבת את ידיי על חזי, "החוק הראשון," הוא צועד קרוב יותר אליי, "אעשה דברים כרצונך" אני מצטמררת כאשר אגודלו עובר על שפתיי התחתונות בחספוס, "החוק השני, אני לא מסוגל שאומרים לי מה לעשות, לכן זה מבטל את החוק הראשון." הוא מחייך ביהירות קטלנית כאשר עיניו הופכות לכהות יותר, "החוק השלישי, והחשוב ביותר, אני זה שהולך לשלוט עלייך, ככה זה עובד" הוא אומר בקשיחות טוטאלית, אני בולעת את רוקי אך לא מצליחה לכבוש את ההתרסה שעל קצה לשוני, "אדוני החוטף, אם אעשה משהו שלא כראוי בעיניך" אני אומרת, ידו נעה במהירות קדימה ולופתת את גרוני, אני מעקלת את צווארי כדי לפגוש בעיניו המרהיבות, "הסגנון של הסקס, הוא שולט ונשלט, אני הולך להיות השולט, לכן עלייך להפקיד בידיי את גופך," הוא אומר והפראיות האכזרית נוטפת בקולו, "האם את נענית נסיכה מפונקת?", אני מרגישה מסוחררת, הגיע הזמן להיות נועזת, אולי זה יפיק עבורי רק טוב, "כמובן אדוני בחוטף"



ריי רוכן מעליי, חום גופו מבעיר אותי, הוא מרים את ידיי וקושר אותן למיטה, ליבי הולם בפראיות בחזי, החבל העבה והגס לופת את פרקיי זרועותיי, המבט בעיניו גורם לחולשה לנוע בגופי, הוא גוהר מעליי, אך כול משקלו נח על אמותיו, הוא מפסק את ברכיו ונח עליהן, רגליי נצמדות זו לזו, הרטיבות גורמת לי להשתגע, ידיו המחוספסות נחות על חולצתי, החמצן בראותי נגמר כאשר הוא קורע את החולצה לשניים וחושף את שדיי הגלויים, פטמותיי מזנקות מעלה, עורי העדין מתחכך עם האוויר הקריר שרק מצליף בו יותר, אני נושכת שפתיי, כמהה להוריד את ידיי כדי לחמם את עורי הרגיש ולהסוות את גופי מפניו, התשוקה מערפלת את עיניו המרהיבות של ריי היערות הסבוכים שבעיניו, כעת נמצאים בסופה סוערת מסחררת, נראה כי בלתי ניתן לשרוד את סופת הטורנדו שבעיניו, ידו מטיילת מטה, עוברת דרך בטני המשורטטת, אל האזור הפועם במרכז גופי, אך עולה בחזרה מעלה, ומעסה את החזה הזקור שלי, ידו חמימה, הוא רוכן קרוב לגופי, מכניס את הניצן הורוד לפיו ויונק בכל יכולתו, אני נושכת את שפתיי, לא מעוניינת שידע איך אני מרגישה, עיניו לא עוזבות את עיניי, מבט מתריס בוער בעיניי, לשונו החלקלקה מצליפה בהתגרות את הפטמה שלי, גורמת לגניחה חרישית לחמוק מבין שפתיי, ידו מעסה את השד השני שלי, האגודל והאצבע מעסים בקשיחות מענג, לעזאזל, אפר לגמור רק מהמראה המרהיב שלו, "אה-" אני בכל כוחי משתיקה את עצמי, אך כאשר שיניי הטורף שלו יוצאות ונושכות את פטמתי אני לא מסוגלת עוד לשמור על הקולות המהוסים שלי, ולכן הגניחה הקטנה נפלטת, הוא ממשיך למצוץ כאילו חייו תלויים בכך ומתענג כאילו אני הארוחה הטובה ביותר שאכל בחייו, באכזריות, בקול רטוב ומלוכלך הוא מתרומם מעלה ומשאיר אותי חשופה, ידיו נעות מטה, יחד עם גופו, הוא לופת את הבד הקצרצר, וקורע אותו לגזרים, אני מתבוננת פעורת עיניים, "אין לך חשיבות לבגדים, אדוני החוטף" אני אומרת וחיוך נועז עולה על שפתיי, "לבגדים לא... אני מעדיף בלי", אני מגלגלת את עיניי, צווחה קטנה נפלטת משפתיי כאשר הוא תולש את החוטיני האדום שלבשתי, "לחוטיני שלך, יש לי המון חשיבות עבורי" אלוהים, אני מרגישה את שפתיי התחתונות מטפטפות, ורטיבות זולגת, אל המיטה הרכה, "האם זו סטייה?" הוא מגחך ומקרב את שפתיו אל בין רגליי, רעד נע בגופי, "את שואלת אדם שיש לו חדר מאוד קינקי" הוא אומר, לשונו החמימה גולשת לבין קפליי, אני מתנשפת בחדות, ומרגישה את נשימתו על ערוותי, הוא נושך במעט את שפתיי, אני דוחפת את פניי אל הכרית, ומתפללת בכל ליבי שריי לא שומע את האנחות שאני מפיקה, הוא מוצץ את איברי, טועם אותי לגמרי, לשונו נכנסת פנימה, גורמת להשתנקות להגיע מבין שפתיי, הוא מעסה את הדגדגן שלי בין ידיו , "לעזאזל, ריי" אני נושפת, ומתפתלת, אצבע ארוכה ומחוספסת חודרת לתוכי, אני עוצמת את עיניי ועונג מטלטל עוטף אותי כעת, הוא מניע את אצבעו פנימה והחוצה, גורם לשלל תחושות לנבוע בבטני התחתונה, אני גונחת ללא שליטה ומתחילה לרטוט במטרה אחר הפורקן, הקולות הרטובים אשר בוקעים מליבת גופי כאשר ריי טועם את כולי מחרמנים בטירוף, אני מוצאת את עצמי כמהה לפורקן אך הוא אינו מגיע כיוון שריי נוטש את גופי, אני נוחרת בבוז, "האם הנוכחות שלי מעוררת בך פחד אדוני החוטף" אני אומרת בצרידות, הוא פוסע אל הארון שבחדר, "לא נסיכה מפונקת, פשוט הגיע זמנך לפצות, הענש הגיע" הוא אומר בקשיחות, שולף מהארון, פאקינג שוט מעור בגוון כהה.




------


הפרק של היום היה לוהט בפרק הבא, טוב כנראה זה יהיה לבה מבעבעת!!!!


ספרו לי מה חשבתם\ן על הפרק של היום


מתנצלת אם חיללתי משהו


מקווה שנהנתם\ן


Sweet kidnapping//חטיפה מתוקה{InbaR}Where stories live. Discover now