טריגר.
עיניי נפקחות לכדי חריצים קטנים, רשת השינה מערפלת את ראייתי, חום מייאש עוטף את גופי הצנום, יד חמימה מעוטרת ורידים בלתי נגמרים לופתת את מותניי אני שואפת אוויר, סחרור מציף את גופי, אני בולעת את רוקי ומרגישה את גרוני היבש, אני ממצמצת כמה פעמים כדי להחזיר את ראייתי, ראשי פועם, גופי צורב, וחמימות מחליאה עוטפת אותי כעת, האם הגעתי לגיהינום?, אני סורקת את סביבתי, מתבוננת בחלון הפתוח לרחבה, בווילון השקוף-לבן, מוסט ממקומו ונטלה על וו, ארון רחב, אני מכווצת את גבותיי , חבל נח על הריצפה יחד עם עוד שוט מחליאה בשחור, אני עוזרת את נשימתי כאשר ראשי מסתחרר מהמחשבות על מה שקרה בחדר, החדר הסודי. משתנקת כאשר אני מבחינה בחוטף שלי שרועה על המיטה לידי, מזעיפה את פניי, הזיכרונות מכים בי ללא הפסקה, איימה אוחזת את גופי כאשר האירועים אמש תוקפים אותי, אני...אני שכבתי עם החוטף שלי.
בולעת את רוקי, ולא מעיזה לזוז יותר מהנחוץ, מיצי קיבה מטפסים לגרוני רק מהמחשבה על כך שביילתי יחד עם האדם היהיר ביותר שפגשתי בחיי, אך תחושה חמימה מחליפה את זו, אולי עליי להפסיק להתחרט על הבחירות בחיי?, אולי עליי לקבל את הכול, גם עם זו הבחירה הגרוע ביותר בחיי, מה לעזאזל חשבתי לעצמי ששכבתי עם...החוטף שלי.
אני מפנה את מבטי אל האדם שלופת כעת את מותניי, מזעיפה את פניי, מערבולת עצומה נעה בבטני, רגשות שאני מנסה להכחיש ולכבוש, אך אינני מצליחה, אני מסובבת את גופי, האוויר בראוותיי עוזב, אני מתבוננת בו, עם כמה שהוא השטן בהתגלמותו יש לו את החליפה המושלמת ביותר, הוא נראה כמו מלאך, אני נוגסת לעומק בשפתיי, שיערו הכהה כפחם נח על מצחו בצורה מרושלת, תלתליו קפוצים, אילולא הקמט הקטן במצחו הייתי בטוחה לגמרי שהוא רגוע לחלוטין, אני נושפת ומנסה להשיג בכל כוחי אוויר לנשימה, שפתיו התפוחות פעורות במעט, אני מעוניינת להציק לו, כובשת את הדחף לצחוק צחוק מרושע, ומרימה את ידיי אל שערו, אני חופנת את תלתליי המשיי, ומושכת בחוזקה, עיניי הטורף הקטלניות נפתחות באחת, ריסיו הכהים כהילה יפיפיה ומרהיבה נעים, אני שוקעת מטה במיטה, כובד רב רוכן מעליי, וכאשר אני מדברת על כובד את מתכוונת לחוטף הסקסי שלי , מניחה את ידיי על שפתיי ומצחקקת במתיקות, עיניו של הטורף כהות אך לא ניתן לראות בהן דבר מבעד למסכה חדשה של אדישות מעצבנת, "מה לעזאזל את עושה אלה?", אני פוסקת את צליליי, מצהירה את עיניי אליו ליבי הולם בחזי נוכח תגובתו הקרירה, בן זונה מזדיין מזויין, אני מעקלת את פניי בכעס, ודוחקת מגופו המסיבי להתרומם ממני, אני רוצה לברוח, להיעלם, לקבור את עצמי עמוק באדמה, עיניו חוזרות להיות צלולות, עצים ירוקים עזים ומרהיבים אך ללא שום סופה הכול רגוע בעיניו, אך אף רגש לא מבזיק בתוכן הוא חלול לגמרי, אני בולעת את רוקי ודוחקת בו , "תעזוב אותי, בריידן" אני מגלגלת על לשוני את שמו האמיתי, ליבי הולם בקשת צלעותיי ללא הפסקה מבקש לנטוש את חזי ללא התראה, אני מתנשפת מהמאמץ, "קודם תגידי לי מה רצית לעשות אלה" שמי בין שפתיו נשמע כקללה, הרגשה מוזרה מבעירה את חזי ואני מכווצת את גבותיי, "כלום, רק להעיר אותך בדרך משעשעת" אני מחייכת, אך שום תגובה שחצנית לא בוקעת ממנו, דמי גועש בגופי הרגשה מוזרה מציפה אותי, אני מתנשפת וממשיכה עד שהוא נותן לי להתחמק. "לאן את הולכת?" הוא שאל בצרידות אני מגלגלת את עיניי, "לחדר שלי" אני אומרת בפשטות, ליבי מנוענע בחזי כאשר הוא סורק אותי במבטו, אין אף רגש ולא אחד, כל הרגשות שהראה לי אתמול, נמחקו כלא היו, אני מתרוממת מהמיטה, הצריבה בין רגליי מקשה עליי, כאב עז בוקע בין רגליי ואני נאנחת ועוצמת את עיניי שפתי סדוקות גופי בוער מכאב, "אלה, אני צריך לדבר איתך" הוא אומר בקיפאון שמרעיד את גופי, הרגשה מוזרה תוקפת את חזי, כאב מאמלל כאילו ליבי מדמם, "על מה?" אני שואלת בשעשוע, אך אינו מראה דבר וגורם לעוד דקירה חדה להינעץ בחזי, "פשוט תרדי למטה אלה" הוא אמר ועזב את החדר ללא מילה, אני מרגישה את עיניי מזוגגות, משו בי נשבר במעט כאשר נטש כך, ללא מילה נוספת, ללא נשיקה חמימה, לעזאזל מה חשבתי לעצמי, שמתנקש עלוב מסוגל לאוהב אותי, כמובן, הוא מחפש רק סקס מזדמן, זונות לעצמו, איך בכלל יכולתי לדמיין שהוא יוכל לאהוב אותי, בחורה פשוטה, לא כמו הזונות המימניות שהיו איתו, אני עוד אחת, סתם עוד אחת, לפיתה לא נעימה מתרוצצת בחזי, ליבי נקרע באיטיות מייסר, אני מתרוממת מהמיטה הרכה, עליה חלקתי דבר מה חשוב בחיי, אני פוסעת אל יציאת החדר, בכאב רב, דמעות עומדות על קצה עפעפי, אני פוסעת במהירות אל חדרי, נושכת את שפתיי כאשר השבילים החמימים והמרירים זולגים במורד פניי, אני נכנסת כסופה אל חדרי וממהרת החדר הנוחיות, עליי להשתחרר, עליי לשטוף את גופי מההרגשה המייסרת, אני פותחת בזעף את זרם המים החמימים, זעם עז נע בגופי, אני לא מוכנה לוותר כך, הוא השפיל אותי ואני הולכת להתנקם בו, לעזאזל אני הולכת לעשות לו את המוות, בצורה איטית וכואבת, אני בולעת את רוקי ומרוכנת בקבוק סבון שלם בתוך המים הרותחים, אני מכניסה בעדינות את רגליי, הצריבה החמימה מצליפה קלות ברגלי, אחריה כל גופי, נותנת לצריבה המנעימה לעטוף את גופי, האם זה יוכל לשפר את הרגשתי, אני מורידה את גופי בעדינות עד שאני שוקעת לעומקו של האמבטיה, נאנחת לתוך החמימות העמוקה, אך הרגש העמום בחזי מבעיר את גופי יותר מהמים החמים, גורם לתחושת ריקנות מוזרה לנבוע בחזי המדמם, האם המים יוכלו לנקות ממני את ההרגשה האימתנית שלופתת את חזי בכאב מרי ועז, האם עשיתי את הטעות הגורלית בחיי, אני שוקעת לעומק יותר ובמים הרותחים עוטפים לחלוטין את גופי, אני מרגישה רגועה יותר כאילו המים החמימים הם כמו סם הרגעה, צוללת עמוק יותר במטרה לשכוח מהמחשבות התחושות, אולי אפילו במטרה לברוח מהמציאות אליה נקלעתי, מציאות אכזרית רעה וטובענית.
----
הפרק של היוםםםםםםם,
מעניין מה יקרה בניהם??, ועל מה ריי רוצה לדבר עם אלה??
מקווה שנהנתם\ן ספרו לי מה חשבתם\ן על הפרק השני להיום
ב14 הצבעות, 69צפיות ו7 תגובות מעל את פרק29
:)
YOU ARE READING
Sweet kidnapping//חטיפה מתוקה{InbaR}
Romanceאלה אנדרסון ביתו של המיליארדר המפורסם ריצ'רד אנדרסון, ילדה מפונקת, מתקתקה ותוססת, מלאה בהפתעות, אשר סוחבת אחריה מטען כבד ואפלולי, בהסתכרנות אירועים בלתי צפויים היא מוצאת את עצמה במצב בלתי רצוי, בערב לח וסמיך היא פוגשצ בגבר זר ויפיפיה עד כאב שמשנה את...