בבית רחב ידיים במכתש גודריק, גרה משפחה עשירה ושמחה, שבאותו זמן חגגה את יום הולדתם של בנם היחיד, ג'יימס. הילד בעל השיער השחור המבולגן והעיניים בצבע דבש, סידר את המשקפיים הקטנות על אפו, ופתח בחדווה את מתנת היום הולדת שלו. הילד צחק ורקד, עולה על המטאטא צעצוע שהוריו קנו לו ומזגזג ברחבי הבית לקול צחוקם האוהב של הוריו "יש לילד כישרון" צחק האב "רק בן חמש וכבר שולט במטאטא כמו מקצוען" האם צחקה "אל תשכח שזה מטאטא צעצוע" הזכירה לו אשתו בחיוך "כן,כן, אבל אני אומר לך הוא יהיה שחקן קווידיץ' מקצועי" אמר האב בגאווה "אולי בעוד כמה שנים נקנה לו מטאטא אמיתי ליום הולדת" הציעה "כן" חייך האב אני באמת אעשה את זה, אוי! הזהר!|" הילד התנגש בגמדון הבית שלהם, מורדי שבדיוק נכנס עם העוגה הגדולה והמפוארת, והשניים השטתחו על הרצפה, מלאים קצפת. עם נפנוף שרביט ניקתה האם את הלכלוך והם התקרבו אל זירת האירוע. "אני מצטער, אדונילי, גבירתילי ואדונילי הצעיר" אמר מורדי "זה בסדר, מורדי העוגה היתה טעימה מאוד" הוא ליקק את שפתיו המלוכלכות שאימו ברוב בטובה לא ניקתה. "אני שמח,אדונילי" צייץ הגמדון, משתחווה עמוקות, הילד צחק וחיבק את הגמדון בחיבה "בסדר חמוד, למורדי יש עוד עבודה לעשות, בו נלך לפתוח את המתנות מאמא ואבא, בסדר?" שאלה אימו "טוב" חייך הילד והרים את מטאטא הצעצוע, ממהר אל שאר המתנות העטופות בקפידה.
YOU ARE READING
אני נשבע בזאת חגיגית כי אני מחפש צרות
Fantasyתמיד שמענו מג'יי קיי רולינג על ההורים של הארי פוטר ועל הרפתקותיהם בהוגוורטס. אז אני מת על המארדרס ועל כל מה שקשור בזה אז כתבתי על זה סיפור.
