~22~

289 25 144
                                    

אני בהלם שאנחנו כבר בפרק 22

אז

לצערי

הספר קרוב לסיום

סתם

חיחי

זה הצחיק אותי

יש לספר איזה 100 פרקים מה ישלכם.ן חהחה

טוב אז

אני בהלם שאנחנו כבר בפרק 22 כאילו וואו-

תודה לכולם.ן על התמיכה והכל וכןןןןןן

אה ואני רואה מלא ששואלים.ות (ליטרלי רק יעל אבל עדיין שוש) על דין וג'ון.  נואו ווריזזזזז הם יוזכרו יותר, אני בכוונה עושה שהם כזה פחות בפרקים. תבינו בקרוב מועחעחעחע

יאללה לפרק

נ.מ ג'יימס:

"אתה לא יכול!" אמרתי, מיואש.

שבועיים! שבועיים עברו מאז שטיילר הבין מה ריף ואני קוראים והוא עדיין לא מצליח לשחרר.

"טיילר אם אתה תזרוק לה את כל הספרים, אני פשוט אשאיל לה את שלי." הוא דפק את ראשו בשולחן והחזיק בידי.

"אבל היא עדיין תינוקת!" הוא ילל, מניח את ראשו על כתפי. אני בטוח שלא נוח לו עם ההבדלי גובה אבל בסדר.

"היא קטנה ממני בשנה!" אני ממשיך לומר את זה.

"עוד מעט תגיד לי שהיא הייתה עם מישהו." הוא מלמל וגיחכתי. 

"למה אתה מגחך? היא אמרה לך משהו?" הוא הרים את ראשו במהירות.

"היא צריכה להגיד לך, לא אני." אמרתי ועכשיו אני זה שנשען עליו. ראשי על חזהו.

"מה היא אמרה לך?" הוא המשיך לשאול ולא עניתי, רק עטפתי את זרעותיי סביב צווארו ועצמתי את עיניי.

"ג'יימס אני לא ארדם." הוא המשיך אך התעלמתי.

"אני פשוט אתקשר אליה." הוא מלמל והוא זז מעט, כנראה כדי להוציא את הטלפון מכיסו.

"בייב תזוז בבקשה." הוא אמר ופקחתי את עיניי בעצב, הוא מפריע לי לישון.

"אתה יושב על הכיס שלי." הסתכלתי מטה וראיתי שאני באמת יושב על הכיס שלו.

"לא. אתה מפריע לי לישון." עניתי, עוצם שוב את עיניי.  "תתקשר אליה בבוקר." פיהקתי.

"אני יוצא עם היפהפייה הנרדמת." הוא מלמל והרים אותי, אני מנחש שהוא הולך למיטתו.

ניחשתי נכון כי כמה שניות אחרי זה הרגשתי את גופי מונח על מיטתו. הוא נשכב לידי ומשך אותי קרוב אליו.

"אה אז כמה חברים ואני נפגשים ביום שישי בבר, אתה רוצה לבוא איתי? זה לא מפקדים, כלומר חוץ ממיקה." הוא אמר.

~Tyler~Where stories live. Discover now