אני נכנסת למכונית, הנהג מביא אותי ישירות הבייתה וכל מה שאני מסוגלת לחשוב עליו הוא מה שעברתי בבניין הזה, כשאנו מתקרבים הבייתה, נוספת מחשבה חדשה, ליתר דיוק, שאלה חדשה, הצלחה או כישלון?, כי במקרה שלי זה ברור, יש 99 ציונים שישלחו אותי ליער וציון אחד, ציון מושלם, שישאיר אותי פה.
פחד ממלא את ליבי, איך לין הגיעה לשם? והנשיא? אני מעדיפה לחשוב כמה שפחות על מה שקרה, אבל אני לא מצליחה לחשוב על שום דבר אחר. אני נכנסת לחדרי ובפעם הראשונה בחיי אני מתעלמת מהורי ולא להפך. אני נועלת את הדלת למרות שאני יודעת שלהורים יש הרשאה לפתוח אותה בכל זאת, אולי הם יעזבו אותי אם הם יראו שהדלת נעולה. טעיתי, המנעול נפתח ובדלת עמדה אמא, "לכי מכאן" אמרתי בקול כעוס, אמא, כרגיל, התעלמה, "איך עבר המבחן?" שאלה, "לא טוב" עניתי, "תתחילו לכתוב את שקרי הברכה שלכם." אמרתי בלי בושה, כל הורה צריך לכתוב ברכה לילד שיוצא ליער, אני חושבת שזה דווקא עונש, כי אז ילדים יתגעגעו להוריהם וזה יקשה עליהם, עלי זה לא הולך להקשות, אני אפילו לא בטוחה שאבא יזכור לכתוב לי ברכה. "את לא מבינה שום דבר על החיים כאן" אומרת אמא בכעס, "אני דווקא מבינה טוב מאוד! אתה חי חיים מושלמים, אוכל מאכלים מושלמים ובקיצור, לא צריך להתאמץ יותר מידי בשביל לחיות טוב במקום הזה!", אני אומרת בכעס, אמא נראית אובדת עצות, אני תוהה אם יש לה משהו שהיא רוצה לספר ולא יכולה או שהיא סתאם לא יכולה לסבול אותי יותר, "את לא יוצאת מהחדר הזה עד ששולחים את הציון שלך!" אומרת אמא, אני חושבת שזה היה אמור להיות עונש, אבל זה ממילא מה שהתכוונתי לעשות, לא אמרתי מילה, היא עוד יכולה להשאיר אותי כאן בלי שאני אדע אם עברתי את המבחן או לא.
אני מחכה, הדקות עוברות כמו נצח, נראה שכל שנייה נמרחת כמה שרק אפשר, לבסוף, זה מגיע, הצפצוף המיוחל, בדרך למסך, הבית הגדול נראה גדול מתמיד, והדרך מתמשכת עד אין סוף, אני עומדת ליד המסך ונשימתי נעצרת מהלם, הציון שכתוב על המסך נראה לא הגיוני, אני לא יודעת מה להרגיש עם ציון כזה, שמחה או עצב, הספרות שכתובות בשחור על גבי לבן חודרות כמו אלף מחטים קטנות.
99****
אז ככה, אני מאוד מרוצה מהפרק הזה אבל אני רוצה לדעת גם את דעתכם, אתם יכולים גם לכתוב מה אתם חושבים שיקרה כי אני רוצה לראות אם מה שכתבתי צפוי או לא. אני לא יודעת מה אתכם אבל אני חושבת שזו לא עבודה קשה במיוחד ללחוץ לחיצה קטנה על הכוכב שלמטה ;) מקווה שאתם נהנים מהספר.
YOU ARE READING
סודות
Pertualanganהמבחן הזה. כל ילד בגיל 14 חייב לעשות אותו, מי שלא עושה מת בעינויים, מי שעובר אותו מקבל חיים מושלמים, מי שלא עובר אותו מגורש ליערות הפרא שסובבים את המדינה. מי שמשקר במהלך המבחן נשרף בעודו בחיים. לינדה הגיעה לגיל 14, והיא יודעת שהיא לא תעבור אותו.