אוֹבְּסֶסְיָה

פרק 15

״אני אמרתי לך שאני פוחד להתאהב בך נכון?״ הוא אמר והנהנתי.
״הבנתי שכבר התאהבתי בך״ הוא אמר והתקרב לשבת לידי.

״מהשניה הראשונה שראיתי אותך, אני אהבתי אותך כל-כך. אני לא יכול לחשוב או לנשום שאת לא לידי. אני אוהב אותך אליזבת'״ הוא אמר.

מה? הוא התאהב בי? פאק מתאו דלה רוביה התאהב בי.

קמתי מהדשא ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
״לא מתאו, אתה לא יכול להתאהב בי״ אמרתי והוא קם מהדשא ותפס בפניי.

״אני כבר התאהבתי בך, אליזבת'״ הוא אמר רגוע כולו, איך הוא יכול להיות רגוע???

״אנחנו לא מתאימים, אנחנו נהרוס אחד את השני״ אמרתי.
״אנחנו לא״ הוא אמר מחוייך.

״לא, אני לא יכולה לעשות את זה״ אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון הדלת האחורית. הוא תפס את ידי ומשך אליו.

״את לא יכולה להתמודד איתי אז את בורחת?״ הוא שאל עצבני.
״כן״ צעקתי עליו, הוא תפס את פניי ונישק אותי נשיקה ארוכה ופשוט מושלמת. הוא יודע שזה מרגיע אותי.

״אני לא יכול להפסיק לחשוב עלייך״ הוא לחש לי ונתן לי עוד נשיקה קטנה על השפתיים.

״גם אני״ לחשתי לו והמשכתי לנשק אותו.
״אז מה הבעיה?״ הוא שאל והפסיק לנשק אותי, בעיה? הייתה בעיה?

״אין בעיה״ אמרתי והחיוך היפה שלו יצא.
הוא נשכב על הדשא ומשך אותי אליו. נשכבתי עליו והתנשקנו.

אני מאוהבת בו? לא יכול להיות. אין מצב. אני לא. בטוח?
״אם אתה רוצה להיות איתי כל זה חייב להיפסק״ אמרתי לו.

״כן המפקדת אבל עכשיו תנשקי אותי״ הוא לחש והמשכתי לנשק אותו.
הוא התרומם לישיבה והנשיקה הפכה לסוערת יותר.

הוא תפס במותניי והתחיל להזיז אותם, המשכתי בעצמי.
הוא ניסה להוריד לי את החולצה ותפסתי בידיו.

״היום לא״ אמרתי והפסקתי לנשק אותו, הוא גיחך ורצה לחזור לשכב.
תפסתי אותו וחזרתי לנשק אותו. אני לא אתן לו אבל אני אחרמן אותו קצת.

המשכתי לדהור עליו עם הבגדים וגניחה קטנה יצאה ממני על פניו.
ראיתי שהוא משתגע מזה. הגניחות המשיכו לי ובקול.

נשכתי את שפתיי כאילו לא לגנוח והוא פשוט עוד שניה מת.
״תלקק״ לחשתי לו והרמתי את ידי קרוב לפיו, הוא ליקק והכנסתי את ידי לתוך המכנס שלי. פאק, אני כל-כך טובה בזה.

״פאק״ גנחתי וראשי נפל אחורה.
המבט שלי היה תקוע על שלו. הוא התחרפן וזה רק חירמן אותי יותר.

הכנסתי לתוכי אצבע, פאק. הוא לא זז לשניה.
הוא נהנה מזה שאני יכולה לספק את עצמי. הרגשתי את האורגזמה מתקרבת אליי במהרה. הרגשתי את הזין הקשה שלו מתחתיי.