״אבל לא תסיימי כמוהם, את תשארי פה כל החיים שלך ותעבדי בשבילי״ הוא אמר.
אני אעבוד בשבילו?
״למה אתה פשוט לא הורג אותי ומסיים עם כל זה?״ שאלתי עם עיניים מלאות בדמעות, הוא נגע בפניי והסתכל על שפתיי.
״מסיבה פשוטה אליזבת', אני רוצה שתסבלי״ הוא לחש וחייך חיוך ענק, בן זונה מסריח.
הוא הסתכל עליי לשנייה וקם.
הוא התקדם לדלת ותיקתק עליה, מישהו פתח את הדלת ואז הוא הסתובב לכיווני.
״אל תשחררו לה את הידיים והרגליים״ הוא אמר מסתכל עליי, בן זונה.
הוא יצא ואנשים נכנסו ולקחו את הגופות של שני האנשים.
״סליחה?״ שאלתי את הבחור שעמד ופיקח עליהם לוקחים את הגופות.
״אני צריכה להשתין״ אמרתי והוא הסתכל עליי.
האנשים האחרים יצאו והוא נשאר בחדר, הוא נעל את הדלת אחריהם.
הוא התקרב אליי ושיחרר את רגליי והוא התקדם לידיים.
״תיזהרי לעשות שטויות״ הוא אמר מאיים ושיחרר את ידיי, פאק זה היה כואב.
קמתי מהמיטה ונעמדתי מולו, סרקתי אותו וראיתי שיש לו אקדח.
״איפה השירותים?״ שאלתי והוא הסתכל על דלי שהיה מונח בצד החדר.
״אתה צוחק עליי?״ שאלתי והוא חייך, כולם פה פשוט בני זונות.
התקדמתי לכיוון הדלי.
״אתה יכול להסתובב לפחות?״ שאלתי והוא הסתובב, השתנתי ומלא דם יצא, ניגבתי עם נייר שישב לידי ושמתי בתוך הדלי.
״סיימתי״ אמרתי והוא הסתובב, הוא זרק עליי מגבון וניגבתי את ידיי.
שניה לאחר מכן הוא תפס את ידיי בחוזקה והצמיד למיטה.
״למה אתה עושה את זה בכלל? למה אתה עובד אצלו?״ שאלתי לא מבינה, הוא שתק.
הוא אזק יד אחת שלי ותפס את השנייה משכתי אותה לכיווני והוא הסתכל לתוך עיניי.
״למה?״ שאלתי, הוא נאנח ומשך את ידי בחוזקה ואזק אותה.
הוא קם והתקדם לכיוון הדלת.
״מתי אני יאכל?״ שאלתי, הוא שתק ויצא.
בני זונות פה כולם, אני אמורה פשוט לשכב פה ולא לעשות כלום?!
שכבתי ובהיתי בתקרה המקולפת הרבה זמן כבר איבדתי את תחושת הזמן, פתאום הדלת נפתחה והוא עמד שם.
הוא נכנס וסגר את הדלת אחריו, הוא התקדם לכיווני.
הוא שיחרר את ידיי ואת רגליי, מה הוא עושה?
״שבי״ הוא אמר וכך עשיתי, לא באלי למות עכשיו.
״ממחר את מתחילה לעבוד כאן, את תהיי כמו כל עובדת אחרת כאן״ הוא אמר, אני אשחק איתו קצת.
״אבל אני לא כמו כל עובדת אחרת כאן, נכון?״ שאלתי בוהה בעיניו.
הוא הרים את מבטו לשלי, ראיתי רגשות מעורבים מצד אחד כעס ומלא ממנו ומצד שני שמחה.
YOU ARE READING
אוֹבְּסֶסְיָה
Romansa״בואי לכאן״ הוא אמר בתקיפות. ״לא״ עניתי והצטערתי שניה אחרי זה על כך, הוא סימן לשומרים שלו לצאת מהחדר וקם מהכיסא. הוא התחיל להתקרב לכיווני והפרצוף הזועם שלו לא ירד לשניה מפניו. הוא נעצר מולי ובהה בעיניי, אני ניסיתי לשחק אותה לא מפחדת למרות שאני משקשק...
