אוֹבְּסֶסְיָה

פרק 29

פרק 2 לכבוד ראש השנה, חג שמח🤍

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אני איתה רק כדי לשכוח ממנה, זה לא מצליח אפילו.
״בואי נעלה לחדר״ לחשתי לה והיא חייכה במהירות.

עלינו לחדר ונישקתי אותה בצווארה...

נקודת מבט, אליזבת' ג'קסון:

אני רוצה להיות עכשיו רק עם מתאו, מריו יושב מולי וממשיך לדבר איתי.. אני לא שומעת מילה.

הוא הציל אותי, אני מודה לו על זה.
אני חייבת להראות לו שאני מודה לו על זה. בדרך שהוא יאהב.

״למה שתעשי את זה?״ שמעתי.
״את רוצה אותו?״ הוא שאל אותי.

״לא, אני רק רציתי לצאת מפה כי משעמם כאן״ אמרתי, למה אני משקרת? אני כן רוצה אותו. כבר הרבה זמן.

אז למה לא? אני לא יודעת יואו.
קמתי ומריו עזר לי, התיישבתי על הכיסא במטבח.

״מה את רוצה לאכול?״ מריו שאל אותי.
״משהו טעים״ אמרתי וראיתי את מתאו ואלכס יורדים מלמעלה ואלכס נראית די עצבנית.

״מה אתה מכין?״ מתאו שאל.
״משהו טעים״ הוא אמר והסתכל עליי, חייכתי אליו ואז העברתי את מבטי למתאו שכבר הסתכל עליי.

ליקקתי את שפתיי וחייכתי אליו, הוא חייך בחזרה ואז אלכס דחפה אותי קצת.

״מה הבעיה שלך?״ שאלתי אותה וקמתי מהכיסא, פאק אני עדיין חלשה.

נפלתי על המקרר ומריו מהר רץ אליי ותפס אותי.
״תירגעי״ הוא לחש באוזני.

״סליחה״ היא אמרה וחיבקה אותי.
״אני תמיד יכולה לספר את הסוד שלכם״ היא לחשה באוזני.

״לכי על זה, נראה מה את תשיגי מיזה״ לחשתי בחזרה מחייכת, היא שיחררה ממני ונעמדה ליד מתאו.

מתאו התיישב מולי והיא התיישבה לידו.
״את מרגישה יותר טוב?״ הוא שאל.

״כן״ אמרתי וחיוך עלה על פניו. הוא שמח. שאני רואה את החיוך שלו אני לא יכולה לעצור את החיוך שלי..

סובבתי את ראשי בשביל לא לראות אותו מחייך ככה, הסתכלתי על מריו מבשל.

פאק יש לי פיפי, איך אני אצליח ללכת לשם?
קמתי מהכיסא והייתי עדיין קצת מסוחררת.

״מה את עושה? תחזרי לשבת״ מריו אמר והחזיק אותי.
״אני צריכה לשירותים״ לחשתי באוזנו.