ל.ו.ר.ן.ל.א.מ.פ.ס.י.ק.ל.ה.י.ד.ב.ק.א.ל.י.י
ואשמת מי?
אשמת אמילי!!!!
היא כל הזמן מזמינה אותו להיות איתנו ועכשיו לא ממש אכפת לי אבל הוא כול הזמן מנסה לחבק אותי ואני שונא שנוגעים בי והבן אדם לא מבין ת'רמז!
"היייי דניאלללל איפה אתה?!!!" אמילי צעקה מהמסדרון של בית הספר "אני פה!" צעקתי לה בחזרה והיא רצה אליי "דניאל!" היא אמרה בהתלהבות "מה קרה מי מת?" שאלתי אותה "כרגע אף אחד אבל אם אחותי הגדולה תמשיך להציק לי אז תין לה הספדים" היא אמרה "סגרנו" אמרתי "טוב לעניין אתה רוצה לבוא לאכול במסעדה איתי ואם לורן?" היא שאלה "אהה......"מלמלתי "אתה לא חייב להגיד כלום ואם אתה רוצה להגיד משהו תומר ואל תדאג אם הוא אומר או עושה משהו שמוציא אותה מאזור הנוחות או גורם לך לא להיות בנוח אני יגרום לו להפסיק אל תשאל איך רק תסמן לי" היא מהירה להגיד לי חשבתי על זה קצת לפני שאמרתי "בסדר אבל אני מידבר הרבה" "בסדר אבל תבטיח לי שאתה באמת אוכל!" היא ביקשה
"אחח בסדר אני מבטיח"
-
לקחתי נשימה עמוקה לפני שנכנסתי למסעדה חיפשתי בעניי את אמילי ולצערי גם לורן עד משצאתי אותה בשולחן של ספות אדומות ליד השולחן הם לא ישבו ליד אחד השני אז אני מניח שאמילי מתכוונת לשבת לידי התקדמתי לעברייה עד שלורן "אתה רוצה אולי לידי?" ראיתי קצת התלהבות בענייו אבל יכול להיות שדימיינתי "אמממ אני... אה" גמגמתי והפנתי את מבטי אמילי שרכות בפנייה אמרו לי שהיא רוצה לאעשה את זה אבל רק אם נוח לי "טוב" לחשתי ופרצופו כל כך שמח שהייתי בטוח שהיא התפוצץ
"אז שמעו רכילות חדשה טוב לא ממש חדשה זה קרה לפני איזה 5 שנים אבל רק עכשיו יודעים על זה מסתבר שיולי תומסון יצא עם ג'ייקוב רק בשביל להיות יותר פופולרית אבל היא השתכרה ובגדה בו ואז היא ניסתה ה לגרום לו לסלוח לה אבל הוא הקשיב וזרק אותה! ומאז אף אחד לא זוכר אותה" אמילי אמר "רגע מי זאת יולי?" שאלתי ואמילי הסתכלה לי בעניים ואמרה "בדיוק" "זה לא עוזר לי!!!"אמרתי ולורן התחיל לצחוק ואני ואמילי שתינו אמרו לו "סתום!" בו זמנית . הוא הופתע ולמזלינו סתם.
"נו יולי זו זאת שפעם היה עליי שמעות שהיא מחטטת בפחים" אמילי אמרה "מה את מדברת על יולי חתולי?" שאלתי "כן!!!" היא צעקה "נו אז למה לא אמרת!!?!?!" צעקתי "רגע רגע יולי חתולי לא יכלתם לחשוב על שם יותר טוב?" לורן שאל "בוא אתה תחשוב על שם יותר טוב" אמילי הציעה לו בציניות "לא משנה" הוא אמר
דיברנו עוד קצת עד שלורן הציע שנזמין אוכל "טוב אי רוצה המבוגרגר וצ'פס מה אתה רוצה דניאל?" אמילי אמרה "אממ אני אקח רק צ'פס" אמרתי " "אני אשמח לאותו דבר כמוך אמילי " לורן קרץ וכמעט נתתי לו סייד עיי אבל במקום זאת אמרתי "אמ (כיוני שם לאמילי שאני נותן לה) אני הולך לשירותים רגע"
"אוקי ביי לחכות לך עם האוכל?" היא שאלה "לא" עניתי לחברה הכי טובה שלי והלכתי לשירותים להתרענן קצת
שטפתי את פניי במים יותר קרים מין הצפוי וניגבתי אותם בנייר מגרד ואני פשוט לא מאמין מה המסעדה הזאת חשבה לעצמה שככה הם עשו את השירותים
באתי לקחת עוד נייר מהשירותים בלית ברירה אבל נתקפתי בסחרחורת כואבת יותר מכולן ופשוט קרסתי על האסלה עם האצבעות בראש
הרגשתי כאילו אני לא מסוגל לנישום והיא לי כל ך קר אך חם בו זמנית וחזה שלי כל כך כאב זה הרגיש כאילו הלב שלי היקפוץ מהמקום ולא יכולתי לקרוא לעזרה זה היה נדמה שהקול שלי לא עובד יותר כמעט שכחתי איך הוא נשמע והבטן שלי כאבה באופן נוראי יכול להיות שזה רק מהלחץ.
בכול שניה הכאב והסבל נהיה חזק יותר באיזשהו שלב כבר די וויתרתי בעודי מנסה לקחת נשימות עמקות גדולות היה לי נדמה ששמעתי את שמי מיתהדד בין תאי השירותים עד שהצלחתי לומר משפט אחד "א-אני א-אני פה!" אמרתי בקול מלא בכאב התא נפתח וראיתי את לורן עומד מולי "דניאל אתה בסדר? איזה מין שאלה סתומה ברור שאתה לא בסדר" הוא אמר יותר לעצמו מאשר לי
"ע-ע-ע-ע-ע-עזרה ב-בב-קשה" אמרתי ולקחתי הפסקות אווויר בין לבין
"מה אה כן בטח חכה רגע" הוא אמר לפני שלקח אותי בסגנון כלה וקרא לבעל המסעדה 'אני אעכס על איך הוא לקח אותי אחר כך' הבטחתי לעצמי וניסתי להירגע ולומר לעצמי שאני יהיה בסדר למרות שזה הרגיש כמו שקר גדול
הראש שלי התחיל להתנדנד והחזקתי חזק בלורן לפני שהכול נהיה שחור
---------------
היייייייייי
מה קורה?
איך החיים?
טוב אין לי עוד מה לומר אז ביייייי
YOU ARE READING
#מלךלשעבר
Fantasyדניאל בן ה16 לא מאמין בגלגול נשמות וכל האלה עד שיום אחד הכול משתנה...... האם זה יהיה לטובה? ואם כן של מי? ---------- הכותבת-היי אז הספר כבר לא מוקפא אבל העלה איטית תודה רבה על הסבלנות של כולם.ן וסליחה ביייייי
