יש לנו עוד 2 פרקים (לא כולל זה)
נ.מ לילי
אני לא יודעת מה לחשוב האם אחריי כול השנים המייסרות האלו אני מגלה שאחותי בחיים? האם זה אומרת שיש מצב שגם דייזי חיה?
'לא את ראית את הגופה השרופה שלה' קול הזכיר לי בראשי.
נכון... אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול...
לפני כמה שנים אני לא זוכרת בדיוק הזמן כבר מעורפל לי מידי סתם הלגתי לי היער לא ציפיתי לחזר אל ביתי ולראות את חברתי הכי טובה נשרפת.
'וואו הפרחים כול יפים! אני אקח קצת להכין לדיייזי ואיסבל כתר פרחים הם בטח יאהבו את זה כול כך!' לילי הקטנה חשבה היא קטפה כמה פרחים סגולים - היא תמיד רצתה לצבוע את השיר שלהם בסגול בדיוק כמו של איסבל אך אחותה לא הרשתה לה, פרחים לבנים- 'שיתאים לפרווה של דייזי!' היא חשבה ולבסוף עם קצת פרחים ורודים- זה סוד כמוס.... (ורוד זה הצבע האהוב על לילי).
היא המשיכה להתהלך היער פרחים ותפוחים בסל שאחותי הכינה לה, בידיה היא התחילה לעבוד על מלאכת הכתרים מזמזמת לעצמה את השיר המרגיע שאחותה הייתה שרה לה בלילות עם גשם סוער וכשפגשה את דייזי... טוב איסבל עשתה זאת גם לה.
כן, איסבל הייתה מושלמת. פרווה אפורה חלקה ללא פגעים בניגוד ללילי שאיכשהו תמיד היה לה בוץ על הרגליים, איסבל הייתה אחרית ומאופקת הזמן שלילי הייתה פזיזה וחמת מוח.
הם היו כול כך שונות אך פניהם כמעט אותו דבר אנשים היו יכולים לטעות שהן תאומות אך איסבל הייתה גבוהה מאוד ואנשים אפילו חשבו שהיא אמא של לילי ודייזי.
לילי סיימה את כתרו של דייזי והחליטה על הפסקה קטנה שבו היא תשים לעצמה פרחים סגולים בצמה.
היא התרגשה להראות לדייזי את הכתר שלה אבל היה בה גם חשש היא הולכת להתוודות בפני דייזי שהיא לא אוהבת אותה...לפחות בצורה רומנטית.
"דייזי! איסבל!" לילי קראה בתמימות לפני שנכנסה לענן עשן גדול שהכביד על נשימתה "דייזי! איסבל!" קראה שוב אך הפעם בדאגה רבה. "דייזי?" היא אמרה בכמעט שאלה כשראתה חתולה לבנה שפרוותה השרופה גורמת לה להיראות כאילו אפורה "דייזי!" לילי נלחצה.
זאת זאת הייתה החברה הכי טובה שלה, האדם היחיד שהבין והקשיב לכול החפירות שלה, האדם שגם אם הייתה מתנהגת כמו ילדה קטנה לא היה רואה אותו פחות קשוחה וחזקה.
והוא נעלם, דייזי נשרפה.
"איסבל!" היא צעקה קולה עמום מעשן החודר לריאות "איסבל!" היא צעקה שוב "איסבל..." היא אמרה לא מסוגל לצעוק יותר לפתע היא שמע קולות מריבה מאחורי העץ הגדול היא מיד טיפסה עליו לראות מקורה 'איסבל!' היא חבשה מקבלת קצת תקווה לא יודעת שגם התקווה הזאת תעלם כליל.
"רוצי! רוצי!" איסבל אמרה לה ושם הבחינה לילי שאיסבל נלקחת על ידי הממלכה, נכון שאף אחד לא אוהב מפלצות לפעמים גם המפלצות עצמן.
'אני לא יכולה להציל אותה אני לא חזקה מספיק אבל אני יכולה לעקוב אחריי ולשחרר אותה מכלא' לילי חשבה, ככן היא אומנם פזיזה אבל מודת ליכולותיה וכוחה, לילי הקטנה סדרה את הצמה שלה ובהתה לרגע בשערה הסגול של אחותה, מתחננת שהיא יכולה להציל אותה.
לילי התגנבה בצללים היא הסתווה טוב בהתחשב בעובדה שהייתה ניראת כמו צל בעצמה, היא הייתה גאה בעצמה על שהגיע לארמון והתחמקה מהשומרים בלי לאבד את המעקב אחריי אחותה, אבל היא לא הבינה לאן לוקחים את אחותה זה לא הדרך לכלא ותאמינו לי לילי יודעת את כול הדרכים לכלא היא עברה בכולן.
היא עקבה אחריה עד שהגיעה לחצר הארמון והתגנבה עד שהגיע למעבדה בה שמו את אחותה, לילי הסתתרה מאחוריי מגירות והשקיפה על אחותה מחכה שהשומרים ילכו.
'מה מה עושים?!' לילי חשבה בעוד היא רואה את רופא הממלכה מבריג חיוך על פנייה של איסבל. איסבל רצתה לצרוח לרצוח חזק כול כך ולבעוט בכול השומרים פה זה היה כתוב לה על הפנים, אך היא לא יכלה כישפו אותה והיא לא יכלה לזוז.
לילי הייתה בשוק ממה שקרה ומכול הדם הנשפך מאחותה היא ניסתה לראות יותר אבל הרופא הסתיר לה את השדה ראייה, היא שמה עוד את קול המברגה וראתה את השם נוזל ופה הייתה בטוחה שאחותה גם היא לא איתנו אז לילי הסתלקה ליער בחזרה לערוך מעין לוייה לדייזי, אחותה ושאר בעלי החיים שמתו.
שסיימה את האירוע הפרטי שלה חזרה למערה בה היא, איסבל ודייזי התגוררו, היא חיפשה וחיפשה אחר הצבע הסגול עד שמצא אות בקופסא קטנה על המדף הכי גבוהה שבקושי הגיעה אליו.
היא הוצאיה את הצבע ושמה אותו על שערה כמו שעשתה איסבל כשלילי צפתה בה, מתחננת שתצבע לה גם את השיער, אבל אחתה אף פעם לא הסכימה אומרת ש "ילדה קטנה לא צירכה לצבוע את השיער ואת גם רוב הסיכוי תתחרטי על זה" "אני לא אתחרט את תראי!" היא ניסתה לשכנע אותה ללא הצלחה.
אבל הפעם אן מי שיגיד לה לא , אין מי שיעצור אותה והיא. היא הולכת לנקום בממלכה על כך שלקחו ממנה את שניי הדברים הכי חשובים לה בחיים: אחותה ודייזי.
מאז כול שנה היא צובעת את שערה בסגול לזכר איסבל ומכינה צמידים מפרחי הדייזי לזכר חברתה השרופה.
-------------------------
אני יודעת מה אתם חושבים.ות לעצמכם.ן "מה? 2פרקים איך הגענו לזה?" וטוב אני די מרגישה שאני לא מצליחה לעלות פרקים בסדר טוב אז עוד 2 פרקים אני אסיים את הספר אבל אני אתחיל את עונה 2!
אבל אני אפרסם את הספר השני רוב הסיכוי אחריי שכמה פרקים יהיו מוכנים או שכול הספר כבר יהיה כתוב
אם יש לכם.ן שאלות זה הזמן!
מקווה שנהנתם.ן ותודה שאתם.ן קוראים את הספר וסובלים.ות אותי!
YOU ARE READING
#מלךלשעבר
Fantasyדניאל בן ה16 לא מאמין בגלגול נשמות וכל האלה עד שיום אחד הכול משתנה...... האם זה יהיה לטובה? ואם כן של מי? ---------- הכותבת-היי אז הספר כבר לא מוקפא אבל העלה איטית תודה רבה על הסבלנות של כולם.ן וסליחה ביייייי
