הנ.מ של מי אתם.ן רוצים.ות בפרק הבא?
-------------
התעוררתי מדפיקה בדלת 'עוד דרך נוראית להתעורר נוסיף את זה עם מקרה המרשמלו' חשבתי ופתחתי את הדלת, כשאני נראה כמו סמרטוט כן?
"בבוקר טוב דניאל אממ את צריך לבוא איתי לאימונים בחרב" לורן אמר 'שיט הוא רואה אותי....ככה!!' הובכתי מעצמי "כן רק רגע אני מתארגן ויוצא ואין לי חרב...?" אמרתי "אני אביא לך אחת" הוא אמר והלך 'אוקי אז אני הולך לבלות את כול היום שלי עם לורן נייס' פרפרים צצו לי בבטן.
זה לא כיף אני לא אוהב אותם. מעכשיו אני שונא פרפרים.
אחריי שהתארגנתי יצאתי החוצה ודפקתי ספרינט לחצר 'שיט שיט רק לא יחכו לי יותר מידי זה יהיה כול כך מביך' רצתי ורצתי עד שכמעט התנגשתי בלורן והתעלפתי על הריצפה "אתה בסדר!?" הוא דאג לי אהההההההההההההה
"כ אני רק" התנשפתי "לא מסוגל "נשמתי בכבדות "לנשום" סוף סוף הצלחתי להשלים משפט "אוקי תשב רגע תשתה מים ותחזור אלינו בסדר? את רוצה שאני אשאר איתך?" הוא שאל והנהנתי, הוא הוביל אותי לספסל והישבנו ביחד "היי אתה בסדר? למה רצתה לפה כאילו החיים שלך תלויים בזה?" הוא צחקק 'כי החיים החברתיים שלי תלויים בזה לולו' "לא יודע לולוש" חייכתי "אני בקשתי די עם השמות חיבה" הוא חזר על דבריו "ואני התעלמתי מהבקשה שלך" ניסיתי להראות הכי תמים שאפשר "טוב אתה נראה בסדר בוא" הוא גלגל עניים והביא לי חרב זהב חרוטת ורדים.
"אוקי עכשיו תחזיק את החרב ככה ותחתוך את הבובת קש" הוא ציווה וכך עשיתי רק ממש לא טוב אבל היי הדשא שם לפחות קצר חסכתי לגנן עבודה!
"לאלא ככה" הוא אמר וגלגלתי עניים "אתה צריך להרים את זה למעלה" הוא דיבר איתי כאילו אני תינוק "בוא אני מולך" הוא הוציא מחיקו חרב כסופה והדריך אותי.
----
התאמנו כבר שעתיים ואני השפרתי קצת אומנם אני לא יכול ממש "להרוג" את הבובת קש אבל אני יכול לשרוט אותה! אני גאה בעצמי הנפתי בחרב עוד פעם והתקפתי את הבובה ומלא קש זרם החוצה "כול הכבוד דניאל ממש השתפרת! אני גאה בך" לורן חייך ואני רק מקווה שלא הסמקתי "די די אני לא טוב כמוך" אמרתי וכן אני יודע שזה מאוד מוזר להגיד אבל אני לא יודע להתנהל עם מחמאות אוקי?
"אולי אבל אני בניגוד אלייך התאמנתי כול החיים שלי ואתה התחלתה רק עכשיו אז תשתוק ותאמין בעצמך אוקי?"הוא אמר "אחחח בסדר" נאנחתי
'אוקי דניאל היום אתה אומר לו אתה אומר ללורן את אמת' הבטחתי לעצמי.
--------
השמש שקעה והירח היפיפה נצץ בשמיים אני ולורן נשכבנו על גבעה והסתכלנו על הירח או לפחות לורן אני הסתכלתי עליו.
האור הלבן של הירח האיר לו את הפנים והם דמו לאור שקורן ממנו כשהוא מחייך 'אוקי דניאל עכשיו זה או עכשיו או אף פעם' "אז אמ לורן אני צריך לומר לך משהו....." התחלתי להגיד "גם אני צריך" הוא הוסיף 'רגע אולי הוא גם רוצה הגיד לי אותו דבר!?
YOU ARE READING
#מלךלשעבר
Fantasyדניאל בן ה16 לא מאמין בגלגול נשמות וכל האלה עד שיום אחד הכול משתנה...... האם זה יהיה לטובה? ואם כן של מי? ---------- הכותבת-היי אז הספר כבר לא מוקפא אבל העלה איטית תודה רבה על הסבלנות של כולם.ן וסליחה ביייייי
