#מלךלשעבר

11

בבקשה אל תתעצבנו אליי 3:

-------

"תזרום" אמרתי ללורן והנחתי את ידי על הלחי שלו והאגודל שלי אל שפתיו התקרבתי אלי קצת ונישקתי אותו בכאילו מה שאומר שהנחתי את שפתיי על האגודל שלי ולא על שפתיו של לורן.

שחררתי את ידי והתיישבתי בחזרה כרגיל, אמילי הביטה בי והמבט בענייה הסגיר שהיא יודעת שלא באמת נישקתי את לורן אבל היא מניחה לזה והודתי לה על כך "אוקי עכשיו אפשר ללכת" היא אמרה ושילמנו.

-עוד קפיצת זמן כי אין לא יודעת כמה לשים פה אז הם כבר חזרו וזה רק אמילי ודניאל בבית של אמילי ולא ריילי לא שם-

"ספיל דה טי מה קורה בניך לבין לורן?" אמילי אמרה כששנינו יושבים לה על המיטה נשכבתי ואמרתי לה "אין לא יודע לא קורה כלום" היא הרימה גבה "בטוח? כי אם זה נכון אז למה הוא מסמיק לידך ולמה אתה מסמיק לידו!" היא אמרה "אני לא מסמיק פשוט חם ואת יודעת את זה" אמרתי "אנחנו בחורף טיפש" היא הכירה לי ולא ממש עזרה לי "נו אני אני לא יודע אוקי!? אני בטוח שהוא בכלל בעניין של בנים! ומה קטע של ההבטחה הזאת?" נזכרתי "אני לא יכולה להגיד לך לפחות לא כרגע לורן ביקש ממני" אמילי אמרה "וחוץ מי זה אולי הוא לא אומר לך שאם הוא מתעניין בבנים כי אתה לא אומר לו שאתה פאן!"

"מה זה אומר שאני חייב להגיד לו?" שאלתי "לא לא התכוונתי לזה כך אני מצטערת אתה לא צריך לצאת בפניי אף  אחד סליחה התכוונתי שהוא לא אומר לך כלום אם הוא מאוהב בך כי הוא לא בטוח שאתה בכלל מתעניין בבנים" היא הסבירה ברכות "א-אבל אני לא בטוח שאני בכלל מרגיש אליו משהו!" יבבתי "ששש אל תבכה דניאל אני יודעת שזה כואב כאילו עם ריילי זה היה נורא" היא אמרה מה שגרם לי לשאול "רגע בגלל זה רוב הכתבות שלך היו על ריילי או ראיינת את ריילי?" והיא הסמיקה "כן רציתי לראות אותה וגם בגלל זה הרבה חשבו שאני שונאת אותה אז אף אחד לא היה מעלה בדעתו אני מאוהבת בה נכון?" היא אמרה 

"וכשהיא בקשה ממני ללכת לדבר איתה רגע בצד לפני יומיים ממש נלחצתי אבל היא פשוט התנצלה שאחת מהחברות שלה אמרו את זה ושהיא ניסתה לגרום להם להפסיק אבל לא הצליחה היא נתנה לילדה הזאת סטירה ורצה אליי אחר כך היא סיפרה לי שהיא בי ודי מאוהבת בי והיא סיפרה לי על איך שהיא רצתה להגיד לי את זה אבל פחדה שאני אסרב ולבסוף כי שאתה כבר יודע אנחנו יוצאת כרגע" היא סיפרה עם חיוך קלוש "ועכשיו את ואני רואים מואנה ואוכלים פופקורן" אמילי החליטת וזרמתי איתה "למה דווקא מואנה?" שאלתי "כי אני מתה על השיר you're wellcome " 

(הכותבת- אני די בטוחה שרשמתי את זה לא נכון אבל אם זה לא ברור אז השיר של מאויי כשהוא פוגש את מואנה באי שלו"

"מובן" התיישבתי על הספה ושמעתי את רעשים של מיקרוגל ואת פופקורן מפצפץ. הסרט כבר התחיל וכול מה שיכולתי לשמוע זה את אמילי שרה בעוצמה את השיר פתיחה ואני רק זמזמתי את המנגינה בשקט.

הסרט התחיל לשעממם אותי ואני הייתי מאוד עייף אז נרדמתי לאט על כתפייה על אמילי בזמן שהיא שרה.

בחלום ראיתי לורן מדבר עם מי שנזכרתי שהוא סבא שלו "למה הילד לא פה?" הסבא שאל "א-א-ני מ-מ-מצטער הוא לא היה במצב לבוא" לורן גמגם "את מתרכך בגללו" סבו ציין "אתה מת לזה לא? אחח אבל התוכנית עדיין על השולחן היא לא שונתה ואני לא יביא לך את דניאל כשהוא במצב של בכי מכול מילה" לורן אמר בעוקצנות.

אבל אני כמעט ולא בוכה כלומר אני בוכה רק ביום שבו משפחתי מתה וביום הולדת של ג'ואי.....                             אז שלא יתרץ לי ואני חייב לדבר איתו על מה שקרה לפני איזה שלושה ימים.

הוא פשוט כול הזמן מתחמק ממני..... אני לא יודע למה.

אני לא יודע למה אני נפגע כול כך אם אני רגיל לזה.

---------------

אזז סוף סוף פרק אה?!?!?

מה אומרים.ות?

סליחה שלא היה פרק המון זמן