"אהמ אהמ מר דניאל אתה מתכוון להתעורר ולקום לי מהמיטה?" שמעת את דודתי שואל בעוקצנות ואני קמתי בישנוניות ולא הבנתי איפה אני ואז הבנתי 'שיט אני בחדר של אלינור' "כן סליחה אלינור" אמרתי ומעדתי בדרך לחדר. הצצתי בשעון וראיתי שעכשיו 2:30 המשוגעת הזאת העירה אותי באמצע הלילה!!!! אההההה אני שונא אותה... אבל זה כבר לא יעזור לי להגיד אז אני פשוט הלך לישון בתקווה שבאמת ארדם
"מלכי אבל הוא רק הוא רק ילד!!" ראיתי בחלומי שוב את הזקן הזה מהחלום עם לורן "אל תשכח נסיך ואביר של הממלכה וחוץ מזה אתה מתחצף למלך שלך אתה יודע מה העונש על זה נכון?" המלך שאל "כן כן מלכי אני מצטער דברתי יותר מידי" הזקן מיהר להגיד "זה לא מה ששאלתי אני שאלתי אם אתה יודע מה העונש?" המלך שאל עם חיו ערמומי "עריפת ראש" הזקן ענה והסתלק
אני מצטער אני יודע שזה אמור להיות כזה עצוב אבל עריפת ראש?
מהו מלכת הלבבות מאליס וארץ הפלאות?
אני עוד שנייה מת אני לא יכול לנשום מה זה הטמטום הזה?
אני מקווה שהמלך הזה לא יכול לשמוע את הצחוק שלי כי אני לא רוצה שמלכת הלבבות תערוף לי את הראש די די אני חייב להפסיק להצחיק את עצמי אני לא יוכל לנשום בסוף.
'אוקי אוקי פוקוס דניאל פוקוס הוק פוקוס!!' דייי למה אני עושה את לעצמי אני מתפקע מצחוק פההההה מישהו יעזורר לייי ואז המלך הזה הסתכל לכיווני והשתתקתי למראה מבטו הקר ו"לבבי" "דניאל" הוא קרא שוב ושוב והרגשתי שמישהו מנער אותי ואז הרגשתי כאב חזק על הלחי "אוווו" אמרתי והתעוררתי "למה החטפת לי סטירה??" שאלתי את אמילי שעמדה מולי "לא התעוררתי אז הייתי חייבת לנקוט בעזרים יותר טוב מסתם לנער אותך" היא אמרה ובקלילות עם חיוך על פניה ואני החמצתי את פניי ו הוצאתי לה לשון ונפלתי על המיטה
"לאלא קום אתה לא יכול לישון כול היום!" היא אמרה וניסתה להקים אותי אבל אני עדיין נשארתי על מיטה "בסדר תשאר פה אני לורן וריילי נלך לבד לאכול פנקייקים" היא אמרה
וקמתי מייד "מתי? עכשיו? כי אני צריך איזה 10 דקות להתארגן" אמרתי במהירות היא נאנחה ואמרה "עוד 20 דקות אנחנו יוצאים תתארגן ושים קצת בושם זה לא יזיק לך" היא אמרה וגלגלתי עניים "רגע...." הבנתי משהו "כן?" היא שאלה "ריילי? היא באה איתנו"? שאלתי וחיוך דבילי על פניי. אמילי הסמיקה "כן....למה יש לך בעיה עם זה?" היא שאלה "לא פשוט את הולכת לספר איך ומתי מישהו הסכים לצאת עם הקופה שקוראת לעצמה אמילי" "חה-חה-חה מצחיק מאוד דניאל ובסדר אני אספר לך אם אתה תספר לי מקורה בניך לבין לורן ואל תגיד לי כלום כי זה בברור לא כלום" היא אמרה והלכה.
התארגנתי ויצאתי החוצה ראיתי את ריילי יושבת במבוכה על הספה ואמילי לצידה וקצת רחוק מהן לורן ישב ונזכרתי באירועי אתמול 'אני אשאל אותו על זה כנהיה לבד אני לא רוצה להביך אותו או לגרום לו לאי נוחות פה' חשבתי והחלטתי עם עצמי. "כולם מוכנים?" חברתי הטובה שאלה "כן" כולנו ענינו "גם את ריילי?" היא שאלה ריילי הסמיקה וענתה "כן" "מ-ה-מ-ם בואו נצא" אמילי אמרה ונתנה נשיקה קטנה על לחי של ריילי מה שגרם לריילי היות סמוקה כמו שבחיים לא ראיתי אותה וגכחתי למראה שלה.
YOU ARE READING
#מלךלשעבר
Fantasyדניאל בן ה16 לא מאמין בגלגול נשמות וכל האלה עד שיום אחד הכול משתנה...... האם זה יהיה לטובה? ואם כן של מי? ---------- הכותבת-היי אז הספר כבר לא מוקפא אבל העלה איטית תודה רבה על הסבלנות של כולם.ן וסליחה ביייייי