פרק-15

85 12 11
                                    

פוערת את עיני לרווחה ומביטה בו המומה, "אנחנו צריכים לישון ביחד?" מתעלמת כבר לגמרי מהבושה שמהדהדת בי נוכח הצעצוע שרייזל השאירה עבורי במזוודה, נושכת את שפתיי, הוא מנקה את פניו מאודם האדום שמרחתי, פניו אדומות אך הפעם לא מהאודם, נושכת את שפתיי ובולעת את רוקי כאשר הוא מתרומם על רגליו ומביט בי בשנאה יוקדת, אני לא ממש מתייחסת למבטי המוות שהוא שולח לעברי , הוא מתקרב אליי בצעדיו הכבדים, משלבת את ידיי בהתרסה על חזי, ומצהירה את עיניי אליו, "כן. אם לא הבנת עדיין לינדה, אנחנו בני זוג, אנחנו נשואים." הוא אומר, מטלטל את האדמה שאני תחתיה, גל של סחרחורת קלה תוקף אותי, אני מניחה כי עדיין לא עיכלתי את זאת שאני עומדת להיות הבת זוג של החבר הכי טוב של האקס הבוגדני שלי, שאלה נוספת נחה על לשוני, מיכאל נראה מתריס ומלא בשנאה יוקדת ולמען האמת זה מרגיע אותי השנאה הזאת משום שאם הוא לא היה שונא אותי כך הייתי חוששת לישון איתו באותה המיטה- רק שניה!

"זה אומר שאנחנו גם עומדים לחלוק מיטה?!" אני שואלת ופוערת את עיניי, נושכת את שפתיי ומקפצת על רגליי, מביטה בו, החיוך האכזר שלו מייסר אותי וממלא אותי בזעף... 

"אני מניח שהבנת כבר לבד את התשובה...אלורה" שמי מתגלגל על לשונו כמו קללה נוראית ואכזרית היישר ממקדש מקולל, אני חושקת את שיניי ומשלבת את ידיי על חזי, מצהירה אליו את עיניי ורוקעת ברגלי.

"אני יורדת לקבלה כדאי לשאול אם יש עבורם חדר נוסף, אין שום סיכוי שאני אשן איתך בחדר...בטח שלא אחלוק איתך מיטה מזורגגת!," בולעת את רוקי ועוקפת אותו, הוא מגחך כמו נבל רע באחד מסרטי דיסני, חושקת את שיניי, "יש לך משהו להגיד?!, בוא, תשתף אותי, בבקשה!" רושפת אש יוקדת כמו דרקון, החזה שלו מטלטל כאשר הוא צוחק בקולניות שגורמת לי לזעוף מתחת לאפי, "זאת העונה הכי מבוקשת אלורה, את באמת חושבת שתמצאי כאן חדר לבד? המלון בתפוסה מלאה." הוא משלב את ידיו על חזהו המוצק, נראה רחב יותר ,"איך אתה בדיוק יודע? לא בדקת בכלל!" הוא צוחק שוב, מביט בי ברפרוף וממשיך לצחוק ללא הפסקה, התעוזה המטורפת שלו מדלגת על העצבים שלי, "משום שאני מכיר את המלון הזה אלורה, אני מכיר את הנפשות הפועלות, אני מכיר את האזור..." הוא מגרגר קולו הופך נמוך ומחוספס ביותר, "את באמת חושבת שהיו שולחים איתך מישהו עלוב שלא בקיע בדבר?" לוקחת נשימה עמוקה ומתקרבת אל דלת היציאה, משום מה המילים שלו נשמעות לי הגיונית, אך האגו הרחב שלי לא מאפשר לי להיכנע אל מה שהוא אומר, חושקת את שיניי ונכלאת בין הצורך לבקש חדר חדש לבין הצורך להקשיב להיגיון המזויין של השותף הארור שלי, לבסוף את נכנעת ושוזרת שלל קללות תחת אפי, הוא מחייך בהתרצות.

מרימה גבה, "אתה שמח שנחלוק מיטה? אני כבר מזהירה אני נראית כמו מפלצת על הבוקר ויותר גרוע, לפני הקפה אני לא רק נראית מפלצת אני גם מתנהגת כמו מפלצת, ואני בועטת בלילה...בעיקר לכיוון מאוד רגיש בגוף הגברי...שנמצא לו איי שם בין הרגליים" חושקת את שיניי, הוא מגלגל את עיניו ועומד שם, מתנשא בשילוב ידיים, "אני אזכור לפני השינה ללבוש את מגן הביצים שלי!, בסדר" הוא לוקח את המזוודה שלו ומקרב אותה אל הארון, פוער את הארון וממלא אותו בבגדיו, זורק את המזוודה בצד החדר באזור שלא מפריע לאף אחד, גוררת את המזוודה שלי בגלגול עיניים ופוערת את האחרון, הוא מסודר, אך אני מבחינה בכך שהותיר לי רק שני מדפים ומגירה אחת, בולעת את רוקי ולוקחת כמה נשימות עמוקות לפני שאני מתפרצת עליו במיליון מעלות, אך זה לא בדיוק עוצר, "אתה כזה חסר התחשבות !" אני מתלהמת וחושקת את שיניי, נושפת ומעקלת את פניי בסלידה, "נו באמת בייבי, אני יותר מתחשב ממך" המוח שלי עוד רגע מתפוצץ ומתפזר לחתיכות קטנות, "בייבי תקרא לחבר הג'ינג'ית שלך שאתה  ממזמז כמו ילד בן 16, בכלל, בת כמה היא? האם אני צריכה לדאוג לגבי גיל ההסכמה? להזמין לך ניידת.. בייבי" מוסיפה את כינוי החיבה כדי להתגרות בו אך אני סולדת לחלוטין מכך, הוא מתעסק בטלפון שלו רגעים ארוכים לפני שהוא פונה אליי, "היא בגיל ההסכמה , בייב, אל תדאגי לה" הוא מגלגל את עיניו, ממשיך להתגרות בי, חושקת את שיניי ומביטה בו, יורה חצים דוקרניים לעברו ומנסה להחריב אותו מבעד עיניי, "הו...אני מאוד דואגת, היא יודעת שאתה בוגד בה עם השותפה שלי לדירה?! אני בטוחה שהיא זאת שהציעה לך את זה...ובכלל תכננתם לעשות שלישייה וסוף כול סוף תוכל לעזוב את האלונים שבחדר הסימולציות" הוא עומד על רגליו, מנסה לאיים עליי בעזרת הגובה הבלתי נתפס שלו, "חתיכת אידיוט, זה מה שאתה. בוגד מטומטם" סבה על עקבותיי ומעיפה את שערי מעבר לכתפי בהתרסה כאשר אני פוסעת אל עבר המיטה, הוא ממהר אחריי, תופס את ידי ונושם בכבדות שמעוררת את העצבים שלי, "תעזוב אותי חתיכת אידיוט בוגדני" הוא רושף אש מניחריו אך זה לא מעניין אותי, מנסה להתנער מהאחיזה שלו אך זה לא צולח, הוא מתקרב אליי, שפתיו מרפרפות על אוזני, רעד משונה חולף לו בגופי.

Fatal Lie//שקר קטלני{InbaR}Where stories live. Discover now