Fatal Lie//שקר קטלני{InbaR}

פרק 12- אלורה\מיכאלו

אלורה

מחייכת בצורה הארסית ביותר, בולעת את רוקי, מחבקת את רייזל שלצידי, נראית מופתעת לחלוטין מהפגנת חיבתי כלפיה, היא מחזירה לי חיבוק רופף ומחייכת קלושות, "הכול בסדר אלורה?" שואלת במן תימהון, מהנהנת, ומתרחקת ממנה, "מתי מיגל אמור להגיע?" אני שואלת ונשענת על הקיר המפריד בין חדרי לחדרה, היא משלבת את ידיה על חזה, ומביטה בי, ניצוץ מובהק בוער בעיניה הכהות, היא מחייכת בצורה כל כך טובענית, כאילו מיכאל המזדיין שבה אותה בין ידיה, כאילו היא התמכרה קשות אליו, מעבה את פניי בגועל אך כובשת זאת במהירות, המחשבה על מיכאל במיטה מעלה בי סלידה נוראית כל כך עד כדי שמיצי מרה מזמזמים במעלה בטני בצורה גועשת, משקשקת את ראשי, רייזל עוד שבויה בקסמיו של האידיוט, ולכן איננה שמה לב לשום תגובה שנפלטה ממני, מחייכת בשביעות רצון, "הזמנתי אותו בשעה אחת עשרה" היא משפשפת את כפות ידיה, "אני חייבת שיהיה מושלם! אלוהים אלורה, מיגל יודע את העבודה המזויינת" היא מוחאת, מגלגלת את עיניי וכובשת נחירת בוז תוקפנית שהדהדה בעלה גרוני, "אני בטוחה שתמצאי סטוץ יותר טוב ממנו רייזל" מתרחקת מן הקיר עליו אני נשענת ומתקרבת אליה, "אלורה!" היא צווחת ומצחקקת כמו ילדה קטנה, "מיכאל יודע את העבודה שלו," הלחיים שלה עוטות גוון ורוד, "ביום ההוא, בסלון, כשהוא ואני--" אני מנענעת את ידיי, אני מבינה בדיוק על מה היא מדברת, מצמידה את שפתיי זו לזו עד שהן הופכות לקו הדוק, "אני לא יכולה לשכוח רייזל!" אני אומרת באימה ופוערת את עיניי לרווחה, רייזל צוחקת ומכה בברכה, "כן...גם אני לא מסוגלת לשכוח.." היא מחייכת בחולמנות, מעווה את פניי בסלידה מוחלטת, "בכל אופן," היא מנענעת את ראשה ואת ידיה, "הוא הגבר האולטימטיבי במיטה אלורה, הצורה המלוכלכת שבה הוא מדבר, הקול העבה שלו שמלטף את מדד הקול הנמוך, אלוהים, הקול שלו כל כך עמוק," היא בועטת באוויר ממש כמו ילדה מגודלת, אני מביטה בה, זה משעשע לגמרי, רייזל אינה יודעת על העבר שלי, אינה יודעת על הקשר המסוים שיש לי עם מיכאל, היא אינה יודעת על הבגידה שעברתי, על הסדק המר שמתנוסס לו בליבי, על הפחד שלי להכיר גברים חדשים, היא לא מכירה אותי בשום צורה, אך בכל זאת היא חלק בלתי נפרד ממני. 

לרייזל אסור לדעת על הפעולה שאני נוכחת בה עכשיו למען בטיחותה, ולכן המידע נותר חסוי, נושכת את שפתיי, רייזל אוחזת בידיי, ומביטה אל עיניי, פולטת אנחה, "אני חושבת שאני מתחילה לחוש אליו משהו" היא לוחשת כאילו זו הקללה הכואבת בעולם, משתנקת, עיניי נפערות לגמרי, "את היית איתו לילה. אחד. לילה אחד!" אני מנסה להשתחרר מאחיזתה "את לא מבינה אלורה," היא מביטה בי במבט מלא משמעות שהופך לי את הבטן לחלוטין, "הוא פשוט הפרטנר המושלם, הוא יודע לפלרטט, הוא יודע לעמוד על שלו, הוא חתיך הורס, הוא מנומס, הוא דומיננטי ואחראי, בעל ביטחון עצמי בעננים," הנורא מכול, לעזאזל, עיניים נוצצות תמיד מבשרות רעות, אהבה, איזה רגש מטופש, גם רייזל נפלה במלכודת המושלמת של מיכאל, מזדיין ארור, בולעת את רוקי, "אני מבינה רייזל" מהנהנת וחומקת מבין ידיה, אילו זה היה אפשרי עיניה היו כשני לבבות ענקיים שכמהים לטירוף עוד ועוד ממיכאל, מעקלת את פניי באותה הסלידה, בולעת את רוקי ומביטה ברייזל, כאילו הייתה אחוזת דיבוק, היא מאפשרת לגופה לקרוס על המיטה שלי, מניפה את ידיה באוויר כמו ילדה קטנה