Fatal Lie//שקר קטלני{InbaR}

פרק-16

אני מתקרבת  אל הארון, שולפת מתוכה שמלה ירוקה ומפוארת, כזו שמתאימה למועדון, היא עדינה אך רועשת, אני נוטלת אותה בידיי, פושטת את החולצה מעל ראשי, "ואווו-" אני שומעת את מיכאל אומר ומסתובבת אליו, בחזייה ומכנסיים, הוא לא מסתובב, הוא נותר שם בוהה בי בהבעה בלתי מובנת, "יש לך בעיה?" אני שואלת ומשלבת את ידיי על חזי, "בייבי." קולי מתריס ומתגרה, עיניו מתרחבות אך הוא נותר שעון על הקיר, ידיו שלובות כאשר הוא מביט בי, המבט הבלתי מעורער בעיניו, משהו ערמומי ומוכר מהדהד שם, "שום בעיה, אני הולך לעשן...בייבי." מילתו האחרונה מתגרה ביותר, חושקת את שיניי, ומגלגלת את עיניי, "הלוואי שתיחנק מהעשן..." אני ממלמלת תחת אפי, בשיניים חשוקות, "מה אמרת יקירתי?" הוא ממשיך להתגרות בי, נשימותיי זועמות כאשר אני מבחינה בו מתקרב אל מרפסת השירות ופותח באיטיות את הדלת, "אמרתי שתיחנק מהעשן!" אני צועקת בהתלהמות, נושכת את שפתיי ומשלבת את ידיי על חזי, מרגישה את הזעם שבי זורם בי כמו נחל שועט ומבעבע, הוא מגחך, הבעתו יומרנית, תערובות עדינה של רוגז ושנאה, "היית רוצה שאני איחנק...יקירתי?" הוא מתגרה בי, אני נושפת בזעם, לוקחת את השמלה ומתעלמת לחלוטין ממבטו אשר עוקב אחריי אל עבר המקלחת, אני טורקת את הדלת בעוצמה שגורם לצירים לצווח, ונועלת אותה, מתפשטת, מורידה את החזייה שלי ואת המכנסיים, לובשת את השמלה שלי ומתבוננת במראה, חיוך גועה על פניי, אני כל כך אוהבת את הצורה שבה השמלה הזאת יושבת על גופי, היא יודעת להבליט את השדיים הקטנים שלי, מציגה את הבטן העגולה שלי בצורה כל כך סקסית, והיא נוחה מאוד, נושכת את שפתי, לוקחת את מברשת השיער ומברישה קלות את שיערי, ממשיכה להתבונן במראה, השיער של סבוך ארוך, כל כך כהה שמתקרב לגוון כחול, כמו שמי הלילה הסהרורים, מניחה את מברשת השיער על השיש ומסדרת את השביל בשערי הצידה, יש משהו כל כך מופרע בשביל הצידה בעיניי, זה מושך את העין ויפיפה, אני נושכת את שפתיי העבות, תופסת את תיק האיפור שלי מורחת מסקרה על הריסים שלי, טופחת בעדינות פודרה ורדרדה על הלחיים שלי, מסדרת את הגבות שלי ושולפת את השפתון שלי, מורחת אותו בעדינות על שפתיי, מצמידה בין שפתותיי ומעצבת מעט את שפתיי, מחייכת לעצמי במראה ומתענגת על המראה שלי, אני לא מושלמת, אני יודעת את זה, אבל אני מכורה לפגמים שלי, וליופי שלי, ואוספת ביטחון עצמי...ומרימה אותו לשחקים.

אני פותחת את הדלת לאחר דקות ארוכות, לוקחת נשימה עמוקה, ממהרת כדי לקחת את נעליי העקב השחורות שלי, ומבחינה במיכאל, הסיגריה בין אצבעותיו כשהוא מצמיד אותה אל פיו ונושף עמוק את העשן הסמיך, הוא נאנח ונשען על הזכוכית הקרירה, הסיגריה נתלית על שפתיו כאשר הוא מביט אל האופק עיניו נותרות ללא מעש, זה נראה כאילו כל כך הרבה צרות שוררות בראשו, מתלהמות ומבלגנות את שיערו הכהה, הוא ממשיך לשאוף מהסיגריה שלו ארוכות, אני ממהרת לקחת את העקבים שלי נועלת אותם על רגליי ומתאמצת מעט, מסדרת אותם על רגליי ומתרוממת ביציבות על רגליי...אלוהים כמות הפעמים שהייתי צריכה לברוח ממקום כלשהו על עקבים בלבד, זירות פשע, ברים, קזינו, מועדוני לילה, מועדון חשפנות, כול מקום אפשרי שניתן לבצע בו פשעים נתעבים, אני נאנחת ולוקחת בירית מהמגירה, סחררת רק לרגע את האקדח שלי על האצבע שלי, מחייכת, מעבירה את הבירית לאורך הרגל שלי, אמנם השמלה היא שמלת מיני מצומצמת, אבל אני מסוגלת להסתיר את הבירית והקדח, משום שהשמלה לא צמודה אל רגליי ומשוחררת, אני מכניסה את האקדח שלי אל תוך הבירית ומתרוממת על רגליי ביציבות, מניחה את ידיי על מותניי, אני מזנקת אחורנית כשאני מבחינה במיכאל מביט בי במבט משונה ביותר, הוא עומד שם, עיניו מציתות אותי כמו אש בוערת, כמו מדורה רותחת סמיכה, הוא משלב את ידיו על חזהו ומביט בי, במילים נתקעות בגרוני, כול הציניות והסרקזם האכזר שהחבאתי בשרוול מתעופפת לה ממני, הלב שלי רועם בחזי בעוצמה אדירה...