Fatal Lie//שקר קטלני{InbaR}

פרק-5

נאנחת, משכלת בין רגליי, נוטלת את בקבוק השמפניה התוססת- דמי סק, חצי יבשה, מוזגת אל הכוס הרחבה שלי, כמות נכבדת שתוכל לסייע כמה שיותר להפגין את הכישורים שלי ואת כול הטירוף שאני יכולה לגרור אחריי, בולעת את רוקי ומשקה את גרוני, מאפשרת לתסיסות הענוגה להחליק בירכתיי גרוני ולבעבע בחמימות רכה ועדינה, להציף אותי בתחושה רותחת שמהממת את דעתי הנרחבת, מאפשרת למשקה לגלוש במורד גופי, נאנחת ועוצמת את עיניי.

פותחת את המחשב הנייד שלי, חרוט עליו סמל של משטרת ארצות הברית אצלם אני עובדת, מלקקת את שפתיי, משפשפת את כפות ידיי, מקלידה כמה סיסמאות ונכנסת אל תיבת הדואר האלקטרוני שנכנס, נוגסת בשפתיי כאשר אני מבחינה במייל אשר הגיע מן החברה, מקליקה עליו, עיניי נותרות על גבי המסך, אוספת אליי אוויר ולאחר מכאן פולטת החוצה בקולניות, השותפה שלי לדירה איננה אמורה להיות כאן, לפחות לא בזמן הקרוב, היא במשימה כעת, שתגמר רק בעוד כמה שעות, בתקווה אדירה ותעצור אצל הבן זוג המזדיין שלה, ולא תהיה נוכחת כאן, אני ל נזקקת לשום חברה, לפחות לא כעת, המטרה שלי, היא ללמוד את כול הטירוף שעליי נפסק ללמוד, לרכוש עוד ועוד את המיומנות המוכרת שלי, ולהכיר לעומק את הסביבה בה אני עומדת להתמצא בזמן הכה קרוב, משלבת את ידיי על חזי, הדבר האחרון שאני צריכה זה שגבריאלה תגיעה ותמזמז את החבר שלה מול הפאקינג פרצוף שלי, ג'יזס.

כאשר אני לוחצת על המסך הוא נפתח לנגד עיניי, בולעת את רוקי, ופולטת אנחה מעט קולנית, לעיניי נפער לו המסמך של הדמות עליה אני מולבשת, מלקקת את שפתיי. לינדה לונס. זו אני. הדמות שלי.  בחורה צעירה, בת 25, שיער שחור כהה, עיניים כהות, עיניי שקד, גוף עגול מעט, דרום אמריקאית. פושעת מן המניין, מעמדה בינוני ואף מתעלה עליו, אינה נושקת למעמד הנמוך, היא יקירה בעולם הפשע, בסטייל אשת מאפיונר, אפל. היא מסתווה לאשת עסקים שבפועל סוחרת לא קטנה בעולם הפשע, החיים שלה ניחנים בעיקר בלהיות ייצוגית. מכונת ייצור ילדים מזדיינים. נוחרת בבוז. 

היא בת זוגתו ואף נשואה, באושר. למיכאלו ונטורה.- פוערת את עיניי בזעם אדיר, הוא לא מחולל שינוי נרחב, השם שלו עם תוספות שונות, לעזאזל, נשות המאפיה אינן מאושרות, הן נישאות בגיל מוקדם לכל הפחות שמונה עשרה, לגבר שיכול להיות אביהן, למען האינטרס של משפחתן. שיגעון אמיתי ולא מתעלה על הדעת. כאב עדין וצורמני נורה ישירות אל ירכתיי ליבי, משעבדים אותן להיות מכונות ייצור של ילדים, עקרות בית, להיות האישה הטובה שבכל יום תחמם את מיטתו של הגבר. בזמן שהוא בוגד בהן ללא הרף עין הן נאלצות להיות שם לתמוך בו, עם כול הכאב, ובעצם בנשמה שלהן נרמסת תחת ידיהם של האכזריים מכול. חיות אדם. פרא אדם.

נושכת את שפתיי, ידי גולשת על גבי עכבר המחשב, מקליקה, לבשל, לצפות בנופים ולהנות ממשק הבית, מאגרפת את ידי, לעזאזל, אני עומדת להיות אישה כה עלובה, ג'יזס!, אני לא מתכוונת להתנהג באותה הצורה שנדרש ממני, אצבעותיי הופכות אט אט לקמוצות, כאשר העכבר המסכן בין ידיי, מלקקת את שפתיי, ופולטת אנחה ממעמקיי גרוני, אוספת לידיי את השמפניה ומשיקה אותה אל פי, אני זקוקה למשקה התוסס שירגיע את הרוחות הסוערות בבית חזי, אני עומדת להראות לכל איש פשע מזויין מי זו אלורה- אלוהים!, מזו לינדה לונס!, אני עומדת לטלטל כול עולם של כל זכר שאראה. כול פושע מזויין שעומד בדרכי עומד לרדת על ברכיו ופאקינג להתחנן למחילה שלי, להתחנן שאעיף מבט קטן, ולו קמצוץ ממני. שור זועם, זו בדיוק מי שאני. פולטת אנחה עמוקה