" פאק! קים!" אני שומעת צעקה מוכרת אבל לא מצליחה לראות אף אחד "אני כאן!" אני צועקת בחזרה בתקווה שימצא אותי היריות לא מפסיקות לשנייה אחת. תוך רגע אני מרגישה מורמת מהקרקע לשנייה נבהלתי אבל אז הריח המוכר של ג'ייסון נכנס לאפי ואיכשהו הרגיע אותי תוך דקה, דפיקות הלב שלי נרגעו וכך גם הפאניקה שלי אבל אז הגיעה פאניקה חדשה. הוא נפצע? מה אלה היריות האלה?
הוא היה נראה רגוע, הוא היה קר רוח ומחושב "לא הייתי צריך להשאיר אותך לבד" הוא אמר לעצמו או לי לא ידעתי במדויק "מה קורה כאן?" לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ג'ייסון לקח אותי לאיזור האורוות "חיילים מתאמנים קרוב, לא יורים עלינו אל תדאגי" הוא הניח אותי על ספסל וכרע ברך היה ממש מולי בגובה העיניים שלי "את בסדר? נפצעת?" הוא שאל אותי עדין בקול שלא מסגיר שום רגש "בלאק נבהל מהיריות ונפלתי רק הרגל כואבת" אמרתי וכאב חד פילח את הקרסול השמאלי שלי שגרם לי להתפתל ולתפוס אותו.
"תראי לי" הוא אמר, אפשר לחשוב שהוא ביקש ממני אבל לא היה שום הרגשה של בקשה אלא פקודה, הנחייה שהוא לא שאל אלא דרש שאתן לו לבדוק אותי "זה לא שבר אבל לגמרי נקע אני אתקשר לנייט אבקש ממנו רכב אני אקח אותך למרפאה לצילום ולבדיקת רופא" הוא אמר ותוך כדי שלף את הטלפון שלו מתקשר לנייט.
אני לא מקשיבה לשיחה שלהם רק מתעסקת בכאב ובדאגה שהרגשתי לג'ייסון המחשבה שקרה לו משהו גרמה ללב שלי לקפוץ למה לעזאזל זה קורה לי? אני אמורה לשנוא אותו אחרי שקר כזה, מי סולחת לגבר שמשקר לה חודש??
הוא מסיים את השיחה ומחזיר את הטלפון לכיס הפנימי בחליפה שלו ידו הגדולה נוגעת לא נוגעת בקרסול הכואב שלי, נזהר לא להכאיב לי אבל להיפך מגעו משככך כל כאב שאני אי פעם ארגיש, את זה ידעתי בוודאות. הדבר היחיד שלא ידעתי זה האם אני מוכנה לוותר על מגע הזה או לא.
לאחר בדיקה של הרופא באמת התברר שיש לי נקע, לא ממש חמור שבוע ואני כמו חדשה אבל עד אז אני תקועה בבית, בחדר עם ג'ייסון.
"קימי איך את מרגישה" אבא שלי נכנס ומתיישב על המיטה שלי מולי "אני בסדר אבל בלאק ממש לא אבא נייט לא מצליח להרגיע אותו והאמת גם אני לא ממש רגועה, מה היו היריות האלה באמצע היום?" אני שואלת אותו הייתה לי תחושה שהוא קשור לזה "אלה היו אימונים של החיילים שלנו" הוא אמר בקול מתנצל "מי אישר את זה? אבא זה לא שטח שלך וממש לא של הארגון הזה שלכם זה שטח שלי!!" אני צועקת עליו מנסה לעמוד אבל פאק הרגל הזאת כואבת. אני נשכבת במיטה מנסה להירגע אבל אז קול אפל שאני ממש לא אוהבת נשמע בחדר "אני אישרתי" תוך שניה ראשי מסתובב לעבר הגבר שעומד בכניסה לחדרי, אותו הגבר הוא אותו אחד שמפחיד אותי עד לעצמות, הקול שלו הוא אפל עמוק ומפחיד, ויותר מפחידה אותי המחשבה שאני מובטחת לאותו גבר.

YOU ARE READING
חיים חדשים-חוקים חדשים
Lãng mạnמהרגע שהוא הגיע הכל השתנה, אפילו לא רציתי שהוא יהיה חלק מהחיים שלי אבל אבא שלי הנחית עליי את ההחלטה שלו ושל אמא שלי ואני לא יכולה לסרב להם, לא בנושא הזה. מהשניה שהוא נכנס לחיים שלי זה היה רק עניין של זמן עד שכל השקרים והסודות ייחשפו, החיים החדשים ש...