התעוררתי מאור השמש שחדר לחדרי מהחלון הגדול בחדרי, לאחר שכיווצתי את עיניי מסתנוורת מהאור החלון. פתאום לא היה אור חזק בחדר אלא אור עדין פתחתי את עיניי מנסה להבין מה קורה וראיתי את ג'ייסון ליד החלון "ראיתי שזה מפריע לך" הוא אמר מביט בי מבין שהתעוררתי למרות מאמציו "תודה" אמרתי עם קול צרוד עוד מנסה להתעורר ולהתחיל את היום שלי "גם על אתמול ג'ייסון תודה" אמרתי בזמן שאני יושבת ישיבה מזרחית והשמיכה שלי עדיין עליי מסתירה את גופי וזה טוב מכיוון שאני עם פיג'מה קצרה "זה התפקיד שלי" הוא אמר והתקרב אליי מעט עומד מול מיטתי, מולי ומביט בי "זה לא, התפקיד שלך הוא להגן על חיי לא היית חייב לעשות את מה שעשית אתמול תודה" אמרתי וחיוך קטן עלה על פניי ולרגע ראיתי חיוך צדדי קטן וכמעט לא נראה על שפתיו היפות של ג'ייסון שהזכרתי את מה שקרה אמש
"אתה צריך לחייך יותר" קבעתי קמתי ממיטתי הולכת לחדר המקלחת. עשיתי את ארגוני הבוקר שלי וגם התאפרתי מעט, אני אמורה לצאת עם אמילי היום לקניות אחרי ארוחת הבוקר. יצאתי מחדר המקלחת והתקדמתי לחדר הארונות, כן כולם צמודים לחדרי.
ג'ייסון עומד ליד דלת חדרי מבטו היה מעט שונה, מעט שכמעט ולא מורגש אבל איכשהו הרגשתי בשינוי, כאילו יותר עדין אבל עדיין קשוח.
לא אמרתי לו מילה ונכנסתי לחדר הארונות, לבשתי חולצה שחורה עם הדפס מגניב וג'ינס סקיני כחול, הדבר האהוב עליי בעולם ונעלי אולסטאר גבוהות לבנות.
מיד כשסיימתי להתלבש דלת החדר שלי נפתחה והנחתי שזו אמילי "מתי תתחילי לדפוק" אמרתי לה וחיבקתי אותה "כשיהיה שלום עולמי" היא אמרה בציניות וגלגלתי את עיניי.
היא הביטה בי בחיוך מוזר "מה?" שאלתי לא מבינה למה היא מחייכת ככה "זו החולצה של דניאל" היא אמרה בקול חלש "אני אחליף" קבעתי, לגמרי שכחתי שזו החולצה שלו "לא ממש לא" אמילי מיהרה להגיד "סתם שמחתי ששמת חולצה שלו" היא אמרה וחיבקה אותי "אני יורדת לאכול ארוחת בוקר את באה?" היא שאלה אותי "לא אני אתארגן ואבוא" אמרתי לה בחיוך "שלא תעזי להחליף חולצה" היא אמרה יוצאת מחדרי וסוגרת אחריה את הדלת.
גלגלתי את עיניי והתקדמתי בחזרה לחדר הארונות אבל אז יד עצרה ממני להתקדם עוד וסובבה אותי, פגשתי את פניו של ג'ייסון "אל תחליפי חולצה" הוא אמר, דורש ממני וחיוך קטן עלה על פניי "אני לא מחליפה אני רק צריכה ג'קט קצת קר היום" אמרתי ורק עכשיו שמתי לב שהוא לא ניתק את ידו מידי "לגבי מה שאמרת קים א.." הוא התחיל דבר "רק אמרתי לך תודה למה אתה חייב להרוס?" אמרתי צינית קוטעת אותו "אל תודי לי אף פעם בגלל שאני דואג לך" הוא אמר ויצא מהחדר.
בזמן לובשת את ג'קט העור השחור שמצאתי, אני חוזרת לעצמי על מילותיו של ג'ייסון 'אני דואג לך'.
YOU ARE READING
חיים חדשים-חוקים חדשים
Romansaמהרגע שהוא הגיע הכל השתנה, אפילו לא רציתי שהוא יהיה חלק מהחיים שלי אבל אבא שלי הנחית עליי את ההחלטה שלו ושל אמא שלי ואני לא יכולה לסרב להם, לא בנושא הזה. מהשניה שהוא נכנס לחיים שלי זה היה רק עניין של זמן עד שכל השקרים והסודות ייחשפו, החיים החדשים ש...
