נקודת מפנה

נקודת שבירה

פרק עשירי - נקודת שבירה

:

השנים חלפו, והחיים של עומר וליה הלכו והתחזקו. הם היו זוג מאוהב ותומך, שעברו יחד אתגרים וצמיחה אישית. עומר המשיך את הקריירה שלו בכדורגל והפך לאחד השחקנים המובילים בעולם. ליה, מנגד, התמקדה באמנות שלה – יצירותיה הוצגו בתערוכות נחשבות, והיא הייתה מוקפת בקהל מעריצים שהעריך את הכנות והעומק שביצירתה.

למרות לוחות הזמנים העמוסים שלהם, הם תמיד מצאו זמן אחד לשנייה – ערב שקט בבית, טיול בחוף הים, או אפילו סתם שיחות אל תוך הלילה. הם היו צוות בלתי מנוצח.

ואז הגיע הרגע הגדול – משחק היסטורי בפריז.
האצטדיון היה מלא עד אפס מקום. 70 אלף אוהדים הרעידו את היציעים, שרים ומריעים בשפות שונות. כל העולם עקב אחרי המשחק הזה – קרב בין שתי הקבוצות הטובות בעולם. עומר היה במרכז הבמה, וכל העיניים היו עליו.

ליה, שישבה ביציע המיועד למשפחות, הייתה נרגשת אך לחוצה. היא ידעה עד כמה הרגע הזה חשוב לו – עד כמה הקריירה שלו עמדה על הכתפיים של המשחק הזה. היא לחשה תפילות קטנות לעצמה, מקווה רק לטוב.

המשחק היה אינטנסיבי. עומר, עם המנהיגות הטבעית שלו, הוביל את חברי קבוצתו בכישרון עילאי. הוא כבש שער מרהיב במחצית הראשונה, הקהל הריע בשאגות, והפרשנים לא הפסיקו לדבר על "הקסם של עומר".

אבל אז, במחצית השנייה, קרה הבלתי צפוי. עומר פרץ קדימה עם הכדור, במהירות ובדיוק שמאפיינים רק אותו. הוא עבר שחקן, ואז עוד אחד, אך כשהתקרב לשער, שחקן יריב התנגש בו בעוצמה. עומר נפל על הדשא, מחזיק את ברכו בצעקת כאב.

האצטדיון השתתק.
ליה קפאה במקומה, ידיה רועדות. היא רצתה לקום, לרוץ אליו, אבל רגליה לא נשמעו לה. הדמעות זלגו מעיניה בזמן שצוות רפואי רץ לעברו.

עומר שכב על הדשא, מבטו קפוא. הכאב היה בלתי נסבל, אבל מה שהכאיב לו יותר היה המחשבה שזה עשוי להיות הסוף.

מאוחר יותר, בבית החולים, עומר שכב על מיטה לבנה. רגלו הייתה מגובסת, וליבו היה שבור. הוא הביט בליה, שהתיישבה לצידו, פניה עדיין מודאגות.

"הקריירה שלי נגמרה, ליה," הוא אמר בקול חלש. "זה פציעה שאי אפשר לחזור ממנה. לא ברמה הזו."

ליה לא ענתה מיד. היא לקחה את ידו בידה, מביטה בו בעיניים מלאות אהבה ונחישות.

"עומר," היא אמרה ברכות, "הקריירה שלך אולי השתנתה, אבל אתה לא נגמר. אתה הרבה יותר משחקן כדורגל. אתה השראה. אתה אדם. ואתה שלי."

המילים שלה חדרו לליבו כמו אור קטן בחשכה. הוא לא ידע אם להאמין לה, אבל ברגע הזה, כשהיא לצידו, הוא הרגיש פחות לבד.

היא חייכה אליו, והבטיחה: "אנחנו נמצא דרך חדשה. יחד."

מה לדעתכם יעלה בגורלו של עומר שלנו 💔💔💔