נקודת מפנה

המפגש הראשון

פרק חמישי - המפגש הראשון

האולם בהרצליה היה קטן ופשוט, עם קירות לבנים ותאורה רכה שהאירה בעדינות ציורים של גלים, שקיעות, וסירות מיטלטלות על מים סוערים. עומר צעד פנימה, לבוש בג'ינס וחולצה כהה, משתדל להיטמע באווירה השקטה. הוא לא היה רגיל לעולמות של אמנות – המגרש היה הבית שלו, לא אולם התערוכות. אבל משהו בציורים כאן נגע בו.

הוא פסע בין התמונות, עיניו סוקרות את הצבעים והמשיכות המדויקות, ואז נעצר.

מול ציור של סירה בים סוער עמדה בחורה. ראשה היה מוטה קלות, כאילו ניסתה לפענח סוד נסתר בציור. שיערה היה אסוף ברישול, והיא שידרה ריכוז שמשך את עיניו אליה מיד.

הוא לא ידע למה, אבל לא הצליח להוריד ממנה את המבט.

'מה אתה חושב על הציור?' קולה נשמע פתאום, שקט אך מלא חיים, מבלי שהסיטה את מבטה.

עומר הופתע. הוא לא היה בטוח אם היא בכלל דיברה אליו. 'אה... אני חושב שזה מדהים,' הוא מלמל, מתקרב אליה מעט.

היא הסתובבה אליו, עיניה פוגשות את עיניו לראשונה. 'זה מדהים, אבל גם עצוב, לא?' היא שאלה, עם חיוך קטן.

'כן,' הוא ענה, קולה כאילו שידר הד לסערה הפרטית שלו. 'אבל אולי זה מה שעושה אותו כל כך יפה.'

באותו הרגע, בלי לדעת אפילו את שמה, עומר הרגיש שמשהו בתוכו השתנה – כאילו לראשונה מזה זמן רב, הים הסוער של חייו התחיל לשקוט.