Amelia in another world (שם זמני)

הדרקון והפרח - פרק 1 (ענבר)

הלכתי  ביער, שהיה מלא בריח של גשם, כיוון שזה ירד בו רק לפני כשעה, ורק עכשיו בגלל זה יכולתי לצאת מן הבית, (ברגליים שלי הנעולות נעלי עור טובות וחמות לגשם) כשאני רומס בדרכי היטב בעצבים עלי סתיו רכים חפים מפשע בנעליים שלי. סביבי הציפורים צייצו עוד בהתאוששות מהגשם שזה עתה ירד. אני, אישית, יצאתי עכשיו ממש מהבית שלי, כאמור, זה עם גגות הרעפים, כמו לכל חדר בחללית שלנו,  עם תיק גב בצבע כחול על...ובכן, על הגב, שארזתי לי עוד בחדר שלנו, חדר מספר ארבע, בחללית, באיזור 21. ועם עובי צמר על הראש ולבוש לחורף, כי היה חורף. בידיי הייתה מפה בצבע בז'. וחיפשתי משהו. הסתכלתי עליה טוב טוב, בלי להסתכל עליה באמת, כי אני וחברותיי הסתכלנו עליה כבר אלפי פעמים שהיא כבר הייתה במוח שלי. וגם, כי אי אפשר לאתר יצור חי במפה, מין הסתם. הכיתה שלי ושל ג'ויי החברה שלי ושל ענבל הייתה בחללית, ממשיכה ללמוד על חייה החייזרים החדשים באיזור 21. אני הייתי אמור ללמוד גם עכשיו. החברים שלי הביאו חייזרים חדשים נוספים והתאמנו בכוחות שלהם. אני הייתי עסוק בלהימלט מדרקון רב עוצמה. זה לא היה הוגן. חשבתי לעצמי בכעס עכשיו, למרות כוחות החייזר שקיבלתי.

הלכתי (בעצבים מהמחשבות שלי) עכשיו עם הפרח האדום (שנראה כאילו שהוא עשויי מפלסטיק) בידי. הפרח שיציל את כולם. זה היה מגוחך לגמרי, מה שסיפרו לנו. אבל הפרח הזה היה אמור למנוע מהדרקון להרוג אותי בעודי בחיים. ככה לפחות קיווינו. הלכתי עכשיו ושקעתי במחשבות על העבר. הן היו עדיפות מההווה, בהחלט. חזרתי לג'ויי ולחללית (המנחמת כמעט עכשיו) עכשיו בראש שלי. מה קורה לחברות שלי עכשיו? האם הן ניצלו מהפרחים הרעילים לפחות? האם הן וכולם בחללית בסדר? האם קופר ו וונסה בסדר? ומה סשה יחשוב על הכל?