Just an experiment?

Chapter 19:

פרק 19:

דפיקות רמות בדלת הקיצו אותי משנתי. גנחתי בכעס וקמתי ממיטתי החמה, רגליי פגעו ברצפה הקרה ודשדשתי בעייפות לחדר המקלחת, שם עשיתי את אירגוני הבוקר שלי והתלבשתי בבגדי השחורים. אתם יודעים, שגרה.
עוד תקתוק בדלת נשמע ופתחתי אותה בעייפות והסתכלתי על אחי, "בוקר טוב, סיס." אמר, אך התעלמתי ממנו וירדתי למטה, לקחתי תפוח מהקערה במטבח ויצאתי לבית הספר.

היום התשעה עשר של הניסוי: התאריך: 19.1.2018: יום חמישי:

היום הצטרף ילד חדש, שיערו מחומצן ומורם לבלורית, עיניו כחולות ויפות, אבל ידעתי שאם יסתובב איתי הוא יהפוך אוטומטית לחנון פריקי. לצערי.

עברו השעתיים הראשונות, בזמן הזה ליאם הוכיח לי שהוא מנסה להיות מקובל;
הוא ישב ליד הארי בשיעור אלגברה,
הוא לבש מכנס ג'ינס קרוע וכהה,
הוא הפריע בשיעור,
הוא כמעט ולא התייחס אלי,
הוא מנסה להשתנות, בשבילם.

בזמן הפסקת האוכל, טיילתי לי ברחבי בית הספר ופגשתי בתלמיד החדש. לעזאזל, הוא ממש חתיך!
הוא התקרב אלי קצת ואני פניתי לכיוון ההפוך ממנו, אסור לו להיראות איתי בציבור.
התחלתי להגביר את קצב הליכתי לכיוון הדלת האחורית ויצאתי לחצר בית הספר, שם, נשכבתי על בטני על הדשא הירוק והנחתי את מרפקיי על הדשא גם ואת רגליי סיקלתי מעלה.

הנער החדש התקרב אלי ומיד החבאתי את המחברת בכיס המוסתר של הג'קט שלי. הוא התיישב ליידי, "היי," הוא אמר במבטא אירי מושלם, בהיתי בו בצורה מטרידה, וידעתי זאת. התעלמתי מדבריו ועברתי משכיבה לישיבה מזרחית, טלשתי דשא וקילפתי אותו, וככה שוב ושוב. "את לא מדברת הרבה, אה?" הוא שאל. "אני נייל, מה שמך?"
שם מושלם. אוף, איזה באסה שהוא לא יודע, אבל הוא ידע בקרוב מאוד, על ידי. "נייל, תקשיב, אסור לך להסתובב איתי, להיות לידי, לדבר איתי וכל דבר שיוצר איתי קשר. ברור?" אמרתי קצת בקרירות, נייל נראה מבולבל אך בכל זאת הנהן לחיוב. "אבל," הוא הוסיף במהירות ונאנחתי, "תסבירי לי למה."
"כי-"
"כי היא פריקית שכולם שונאים. יש עליה חרם, אתה יכול לעשות עליה את החרם, או שיעשו עליך את החרם, תחליט, נייל." הארי הגיע וקטע את הסברי. נייל נראה מתלבט.
על מה יש להתלבט, אידיוט? תעשה עלי את החרם, קדימה, אני לא צריכה רחמים או חברים, יש לי את ליאם. נייל נעמד והסתכל להארי בעיניים, צפיתי בהם מלמטה והם נראו יותר מאיימים כך. הוצאתי את המחברת במהירות ואחזתי בה בשפתיי, התחלתי לטפס על העץ המסוקס שהיה מאחורי וכשהגעתי לענף מספיק גבוה ומוסתר כך שאני רואה אותם אבל הם לא אותי, התחלתי לרשום.

נייל נעמד מול הארי, הם נראו מאיימים. אף אחד לא ידע את המהלך הבא שלהם. נייל נראה כועס ואילו הארי אדיש, הוא לא האמין שנייל ירביץ לו או יצא נגדו. וזו, חברים, הייתה הפעם הראשונה שמישהו הגן עלי מפני הארי.
ליאם אף פעם לא עשה זאת מרצון.

סגרתי את המחברת וירדתי מהעץ, השארתי אותם להתקוטט אחד עם השני לבד.

♡♤♡♤
הגעתן לחמש עשרה הצבעות!!!
הו, ניילר הצטרף♡
ממשיכה ב15 הצבעות♤