"זהו, זה נגמר." אמרתי. זרקתי לכיוון אימי את המחברת, "תעשי עם זה מה שבא לך. אני גמרתי עם הניסויים שלך!" ירקתי והלכתי משם לחדרי.
אמה נעשתה לזונה של הארי.
הארי נשאר חרא כמו שהוא.
נייל הצטער וביקש את סליחתי שוב פעם. לא סלחתי לו.
ליאם נהפך לשפוט של הארי.
ואני, אני החזרתי לארון את כל בגדי הנורמליים.
♧♤♧♤♧
"בבקשה תסלחי לי, איזי." נייל התחנן אלי, לפחות בפעם האלף. הנדתי בראשי. "אני לא יכולה לסלוח לך, נייל." לחשתי. "אני מתחנן." הוא ירד על ארבע ושילב את אצבעותיו אלה באלה. "שתי מילים, נייל." לחשתי בקול נוקשה. "פאק. יו."
♧♢♡
זהו זה, העונה הראשונה נגמרה לה ועוד מעט תעלה עונה חדשה;
העונה החדשה קצת שונה מהסיפור הזה - קצת הרבה שונה - אבל היא מיוחדת;
ההסבר של העונה השנייה:
בהתחלת הפרק איזבל כותבת משהו, סוג של 'הנושא של המכתב' ואחרי זה היא כותבת את המכתב עצמו.
השתדלתי לעשות את זה כמה שיותר קרוב לסיגנון הזה. וזה לא היה קל בכלל.
זה היה כיף לכתוב את כל העונה הזו; זו הייתה הפריקה שלי.
זה תוצאה של עצב ודיכאון, בעצם, שיברון; זו תוצאה של לב שנשבר לרסיסים ולא יתחבר לעולם.
ולא, הלב שלי לא נשבר מאהבה.
YOU ARE READING
Just an experiment?
Fanfiction|פאנפיק על וואן דיירקשן| בשביל אמי היה זה רק ניסוי, אולם בשביל היה זה קצת יותר מניסוי. רשמתי במחברת השחורה שאמי נתנה לי את מהלכו של כל יום. בסוף החודש, היא תדע מה עובר עלי בעקבות הניסוי שלה, אך כעת לא יותר לי אלא לעבור אותו לבד. אבי כל היום במשרדו...
