קמתי בבוקר ועשיתי את האירגונים הנחוצים. יצאתי לבית הספר עם תפוח ביד שאימי הכריחה אותי לקחת.
היום העשרים וארבע לניסוי: 24.1.2018: יום שלישי:
יומיים שלמים שאני ונייל זוג.
נייל התעלם ממני.
אני לא מבינה אותו, הוא רצה שניהיה זוג, אז למה הוא מתעלם ממני?
*
"נייל?" שאלתי, נייל המהם אלי בהיסח דעת. "אתה כועס עלי?"
"כן," אמר בכעס. "את דביקה מידי." המשיך בשעט נפש. הרגשתי כאילו דוקרים את ליבי עם סכין ומסובבים את הסכין.
אילו ידע כמה מילותיו משפיעות עליי... עדיין היה אומר אותן?
"נייל?"
"מה עכשיו?" נייל שאל בחוסר סבלנות.
"עשיתי משהו?" שאלתי בתמימות.
"נולדת!" אמר בצחקוק, הארי, ליאם ולואי שהיו לידו צחקו גם. הארי נתן לנייל מכה בשכם ואמר, "כל הכבוד, ניילר."
אילו ידע מה עשיתי אחרי שאמר זאת... עדיין היה אומר את זה?
"אני אוהב אותך," לחש לאוזני ברגע שהיינו לבד.
האם אני אוהבת אותך?
•●•●•●•
לסיכום: היום העשרים וארבע היה: נוראי לא פחות מהשאר.
כיביתי את המנורה הקטנה לאחר שהכנסתי את המחברת למגירה. הנחתי את ראשי על הכרית ונתתי לגופי להשאב לעולם החלומות בתקווה לא לקום בבוקר.
♧♢♡
YOU ARE READING
Just an experiment?
Fanfiction|פאנפיק על וואן דיירקשן| בשביל אמי היה זה רק ניסוי, אולם בשביל היה זה קצת יותר מניסוי. רשמתי במחברת השחורה שאמי נתנה לי את מהלכו של כל יום. בסוף החודש, היא תדע מה עובר עלי בעקבות הניסוי שלה, אך כעת לא יותר לי אלא לעבור אותו לבד. אבי כל היום במשרדו...
