אל תשכחו להצביע ולהגיב ❤
**
נקודת המבט של הארי.עברו כמה ימים מאז ששלחתי ללואי את המכתב, והפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה לפני יומיים. הוא היה עם השרשרת שלי, וזה העלה חיוך על פניי. אבל לא ניגשתי אליו, הוא עדיין מאורס והוא עומד להתחתן בעוד שבוע.
אמרתי לו שאני אהיה שם, וזה מה שאני אעשה. יש לי מזל שהבאתי חליפות ליתר ביטחון, אם לא, הייתי צריך לקנות אחת ויש לי כבר המון.
העובד שלי עזב את העיר, הוא ליווה אותי רק במשך כמה ימים ואני לא צריך אותו יותר. בלי להעליב, לא הייתי צריך אותו מההתחלה. אבל להגיד לא, זה לא נעים.
אני במטבח שלי, אוכל את הפיצה שנשארה מאתמול וחושב על החתונה של לואי. הוא יהיה לבוש בחליפה יפה, וטראוויס יהיה לידו בזמן שהם יינדרו ויישבעו אחד לשני.
אבל אני אהיה בסדר, אני אשים חיוך מזויף על פניי ואמחא כפיים. כי זה מה שאני צריך לעשות, אם הוא שמח אז גם אני שמח. וזה נכון.
ג'מה גרה קרוב לפה אז עוד כמה דקות אני נוסע אליה. לא ראיתי אותה הרבה זמן, למרות שהיא הייתה בארצות הברית לפני שטסתי עם לואי לדובאי.
אמא שלי עם אבא שלי, למרות שהם גרושים. אני מניח שרובין בסדר עם זה, כי הם עובדים ביחד ואין לו משהו לעשות בנוגע לזה.
ג'מה ציירת, זה מה שהיא רצתה לעשות מאז שהיא הייתה ילדה והפיתויים של אבא שלי לשכנע אותה שהיא תהיה עשירה אם היא תהיה איתי בעסק, לא ממש עבדו.
הבית שלה זה גם העבודה שלה. אני לא יודע כמה היא מרוויחה מזה, אבל אבא נותן לה את הכסף שהיא צריכה ותומך בה כמה שאפשר.
אני נכנס לאוטו שלי ומדליק את הג'י פי אס לכתובת שלה. זה באמת קרוב, זאת שכונה סמוכה לכאן. היא אמרה שהיא תחכה לי בחוץ ושאני מגיע, אני שם לב אליה, עומדת עם שיער אסוף ואוברול מלוכלך מצבעים. אני מחבק אותה למרות זה ואנחנו עולים לדירה שלה.
"מה אתה עושה בלונדון? חשבתי שאתה גר בארצות הברית." היא שואלת ומפנה את הכלים שלה מהספה כדי שאוכל לשבת.
"אני כן. פשוט הוזמנתי לחתונה של לואי.." אני ממלמל ועיניה מתרחבות, "לואי טומלינסון? החבר שלך? רגע אבל-"
"הוא לא חבר שלי יותר. נפרדנו, ממזמן. והוא מתחתן עכשיו."
"אתה הולך לחתונה?" היא שואלת ומסיטה אליי את מבטה בזמן שהיא מכינה לשנינו קפה.
"כן. אני שמח אם הוא שמח, ואם זאת הבחירה שלו, אז מזל טוב." אני אומר ומקווה שנעבור לנושא אחר, והיא מרימה גבה, "ממתי נהפכת לכזה?"
"כזה מה?" אני שואל והיא מגישה לי, "לא יודעת. חשבתי שתהפוך את העולם כדי שהוא לא ייתחתן, ופתאום אתה.."
"השתנתי." אני קוטע אותה ואומר, לוגם מהקפה שלי.
"כן, אפשר להבחין בזה. בכל מקרה, אתה בסדר עכשיו?" היא שואלת ואני מהנהן ומושך בכתפי.
"ואת? איך הציורים שלך מתקדמים? חשבתי שרצית להכניס אותם לאיזשהיא תצוגה מפורסמת בארצות הברית וזאת הסיבה למה טסת לשם."
"כן, אני כן. והצלחתי להכניס ציור אחד, וקיבלתי על זה המון כסף ומחמאות." היא מחייכת בשמחה וגורמת לי לחייך גם. "אני שמח בשבילך."
"איך העבודה שלך מתקדמת מר עשיר?" היא צוחקת ואני מגחך, "בסדר, אני מניח. היא לא כזאת קשה."
"כן בטח." היא מגלגלת את עיניה ואני נזכר שהיא ניסתה לעבוד פעם אחת, היא התערבה עם אבא שאם היא לא תאהב את זה, הוא ייתן לה לצייר ויממן לה את זה והיא שנאה את העבודה, אז היא ניצחה. גם אני שנאתי את העבודה בהתחלה, עד שהתרגלתי לזה והכל פתאום נקשר לכסף. אז לא אכפת לי.
-------------------
מצטערת שהפרק משעמם אבל תיכף כל מה שמעניין באמת מתחיל ואני מקווה שתאהבו את זה, אני שמחה שהגעתן למטרה מהר.
מטרה: 70 הצבעות.
אני אעשה מטרות של 70-71 בגג בפרקים האלו עד שאני אראה עלייה, אבל בנתיים זה בסדר ואני מאמינה שבהמשך עוד בנות ייקראו.
YOU ARE READING
Wedding Cancellation [Larry Stylinson] .Season 3.
Fanfic"אני לא יכול ליפול למשחק שלך שוב הארי. זה נגמר, ואני מאורס." העונה השלישית של 'קונטרול.' [ימי שישי] אזהרות: *תכנים מיניים