chapter 23

6.1K 290 16
                                    

פרק 23

סילבר

התעוררתי במקום שאני לא מכירה ועטפתי את גופי בחוזקה. הייתי לבושה בחולצה שגדולה עליי, בוקסר, וללא חזייה. הרגשתי עירומה וזכרתי הכל. הכאב הנורא. הרגשתי מלוכלכת, הרגשתי מגעילה כך כך.
נפלתי על הרצפה ודמעות קטנות התגלגלו על עיניי ולא הייתי מסוגלת לעצור בעדם. הרגשתי רע כל כך רע. הם פשוט עשו זאת ללא רשותי, אני אפילו כמעט לא זוכרת. הטראומה גרמה לי להתעלף ולהתעורר.

הם היו שם בזמן כל כך ארוך, הם פשוט היו שם.
התחלתי לבכות שוב, יבבות נמלטו מפי והדלת נפתחה בפתאומיות. מצאתי את עצמי נדחקת הצידה מנסה בכל מעודי להתרחק אבל האדם התקרב אליי, אפילו לא ניסיתי לדעת מי זה, רק שיתרחקו ממני בבקשה, שיתרחקו ממני. ״סילבר איך את?,״ יד הונחה על כתפי ואני הרגשתי איך אני משתגעת. כיווצתי את גופי בחוזקה מנסה להתרחק והוא רק התקרב, ״בבקשה לא! בבקשה תעזוב אותי,״ בכיתי שוב.

״סילבר, זה אני הארי, אני מבטיח שאני לא אפגע בך ולא אתן לאף אחד לעשות זאת,״ לא האמנתי לו. לא האמנתי לאף אחד, ״בבקשה תלך,״ יבבתי שוב. ״סילבר,״ הוא קרא בשקט, מנסה להתקרב ואני מתרחקת ממנו. הוא נאנח ונשאר במקומו, ״את חייבת להגיש תלונה,״ הוא אמר. הנדתי את ראשי באלימות כמעט, ״לא! אף פעם, אני לא רוצה שידעו, אני לא רוצה שאף אחד ידע, אני מתביישת,״ עטפתי את זרועתי בחוזקה סביבי והנדתי את עצמי מנסה להירגע.

״סילבר,״ קולו היה קשה, ״את לא זו שצריכה להתבייש. הבני זונות האלה חייבים להתבייש.״.
~

~~
אני רואה שאהבתם את הסיפור? אז תרצו אחד נוסף, או שלהמשיך רק עם הסיפור הזה? באהבה,
וויט א'נגל.

passionsWhere stories live. Discover now