chapter 7

7.9K 326 4
                                    

פרק 7

סילבר

אני לא יודעת מה רציתי, אני כל כך מבולבלת, רציתי שהוא יתרחק ממני אבל באותו הזמן רציתי אותו קרוב, שידיו יעטפו אותי בחום שאני אניח את ראשי על חזהו ואקשיב לדפיקות ליבו הקבועות. אלוהים, אני כל כך שרוטה מה יש לי?! אני חייבת לשכוח מזה, אני חייבת להגיע רעננה למחר, לשלוט בעצמי והכי חשוב לא להיפגע ממנו.

*

אני נושמת עמוק, הנה השיעור עומד להתחיל, השיעור שממנו ברחתי פעם שעברה. אני מרכינה את ראשי מטה ונכנסת לכיתה מקווה בכל ליבי כי כולם שכחו את שקרה אתמול ולשמחתי הרבה אף אחד אינו אומר דבר. אני מתיישבת במקומי, לאחר דקות אחדות הארי נכנס. הוא מניח את הקלסר שלו על השולחן, ומרים את מבטו אלינו.

הוא מרפרף עם מבטו על כולם ונשאר יותר זמן עליי אבל אף אחד לא שם לב לכך. ״אני מקווה שהכנתם את העבודה,״ הוא אומר ואני מביטה סביבי בלחץ, על איזה עבודה הוא מדבר? כולם מוצאים תיקיות בהם דפים כתובים, הלחץ מורגש היטב בעורקיי. דמאט! אני אפילו לא יודעת על מה הוא מדבר. ״סילבר,״ אני שומעת אותו קורא בשמי ונושכת את שפתיי בלחץ, מה עכשיו יקרה?

״שכחת במקרה את העבודה?,״ הוא שואל. ״סלח לי,״ אני מתחילה לומר, ״אבל אני לא יודע על מה אתה מדבר.״. ״אם כך תשארי בבקשה בשעה הבאה שלך.״.

passionsWhere stories live. Discover now