passions

chapter 27

פרק 27

סילבר

״הוא ידיד שלי,״ אני לוחשת בקושי, אלוהים מה אני עושה כאן? אני לא רוצה להיות כאן, אני לא רוצה להיזכר בכל מה שקרה. ״אז אני אצטרך לבקש ממך ללכת,״ סמל גריפין אומר ואני זועקת מיד, ״לא!,״ נראה כי שניהם נבהלים מהתגובה שלי ומבטים לעברי בחשש. ״בבקשה לא,״ אני קוראת, ״אני לא יכולה לעבור את זה שוב לבד,״ אני מתחילה לדמוע בלי שאני אפילו שמה לב לכך.

הסמל מהנהן והארי נשאר לצידי מחזיק את ידי בחוזקה. אנחנו מתחילים את החקירה ואני מתחילה להיזכר בלילה הנורא בחיי, הוא נזהר בהחלט אבל זה לא מונע מדמעות ליפול על פניי. אני מרגישה הקלה רק לאחר שאנחנו מסימיים ואני כבר לא במצב הכי טוב, אני שואלת לשירותים הקרובים ורצה לשם בעודי מתפרקת שדמעות חמות נופלות על פניי.

לאחר שאני מצליחה להרגיע את עצמי ולשטוף את פניי אני יוצאת ורואה שהארי מחכה לי. ידיו שולבות על חזהו והוא מביט בי ואני פשוט נעמדת לצידו בשקט. הוא מניח יד על כתפי ואני מנסה בכל כוחי לא להירתע ממנו, אבל זה כבר קורה לבד. ״אני מצטערת,״ אני מלמלת בשקט והוא רק מהנן, ״אני מבין,״ הוא לוחש, פותח את הדלת למעני ואנחנו יוצאים משם.

~~~
בנות, פורים שמח!!
ולמי שצמה היום צום קל.
אוהבת אתכם ומתגעגעת!
באהבה,
וויט א'נגל.