passions

chapter 37

#חג שמח אהובים/אהובות.
פרק 37

סילבר

אני לא מסוגלת להירדם, החושך מרגיש כאילו הכל חונק אותי מאיים להטביע אותי. אני מפחדת מהחושך ואני מפחדת מהבדידות, כאילו מישהו יתפוס אותי כאן, אני לא מסוגלת לנשום. אני מרגישה כל כך רע, ואני קמה ממקומי, אני יודעת שזה לא בסדר אבל אני לא מסוגלת לשבת כאן. אני ממש לא יכולה לישון כאן לבדי. אני צועדת במסדרון הריק במהירות מקווה בכל לבי למצוא את החדר הנכון.

״הארי,״ אני פותחת בחשש את הדלת והוא מכוון לעברי פנס ועוד משהו לא מזוהה שהוא מתכוון לזרוק אליי ואני מהמהרת להתריע שזו אני, ״הארי, אל תזרוק, זו אני,״ הוא מפיל את מה שהיה בידו וזה נשמע צורם באוזניי. ״לעזאזל סילבר חשבתי שאת פורץ,״ הוא אומר וקם ממקומו לעברי. אני נצמדת אליו, ״אני מצטערת, הארי,״ אני אומרת, ״אני כל כך מפחדת,״ אני אומרת בקול חלוש.

הוא נאנח ומצמיד אותי לחזהו, ״מה קרה?,״ הוא שואל ואני מרימה אליו עיניים מפוחדות, ״בבקשה תן לי לישון איתך, אני נזכרת- ,״ הקול שלי בנקודה הזו קורס ואני אוחזת בו בחוזקה. הוא מוביל אותי למיטה, ״בסדר,״ הוא רק אומר באנחה.
~

~~
אז כפי שאתם רואים אנחנו כבר קרובים לסוף, וכל סוף מביא איתו התחלה חדשה, ובמקרה שלנו סיפור חדש.
אז מאחר ואני מתלבטת איזה סיפור לעלות, אתם יכולים לקבוע את החלטה ולקבל גם הצצה נדירה לסיפור ;)
צרו איתי קשר בפרטי.
נ.ב. אתם רוצים קבוצות וואצפ? כי אני מתה להכיר אתכם. אם כן שלחו לי את המספר בפרטי.
באהבה,
וויט א'נגל.