passions

chapter 21

פרק 21

סילבר

הרגשתי כעס, כעס עמוק על כל נגיעה שלא הייתה שלי ועל כל נשיקה שהוא קיבל שלא הייתה ממני. ידעתי ש״העבודה״ שהוא אמר הייתה לעצבן אותי וזה הצליח לו, כי אני כעסתי כעס אמיתי וטהור גם על העבודה שאלוהים יודע על מה היא כי אין לי שום פאקיג מושג. אני נושכת את שפתיי בעוצמה ומביטה לכיוון שממנו הוא יצא. אני חייבת לדעת, אני פשוט חייבת! אני מורידה שוט כדי לקחת קצת אומץ שכנראה לצערי לא נמצא אצלי ויוצאת החוצה.

שכחתי את המעיל שלי בפנים וכל כך קר לי, אבל אפילו אין לי כוח לחזור לבפנים על מנת למצוא אותו וגם ככה כנראה שהארי עבר בזמן הזה כברת דרך מסיומת, ואני חייבת למצוא אותו לעזאזל! ״הארי,״ אני צועקת, קולי חלול אבל אני מנסה שוב, ״הארי.״.
אני אוחזת בזרועותיי ומסתובבת כחסרת מטרה, ״הארי!.״. ״היי, מותק,״ אני שומעת קולות של צחוקוקים לצידי, אני רואה את הליכתם המתנדנדת, ובכנות אני חוששת כרגע.

אני נושכת את שפתיי כרגע והם בוחנים את גופי. אני בהחלט רוצה את המעיל שלי כרגע לכסות את כולי, ולהתרחק כמה שאפשר. ״מחפשת מישהו?,״ הם שואלים ואני בהחלט חוששת לענות אבל הם מתקרבים אליי בצעדים מפחידים. ״רק את חבר שלי,״ אני עונה בקול קלוש מקווה בכל ליבי שיתרחקו. אבל לא, הם התקרבו יותר ומי שנראה המנהיג שלהם ליטף את פניי ואני התרחקתי במהירות, ״אני חייבת ללכת,״ פניתי משם.

חבריו חסמו את דרכי והרגשתי פחד כנה, ״אני חושב שרק התחלנו. לא יפה ככה ללכת,״ הוא אומר ואני נשברת. ״בבקשה תנו לי ללכת,״ אני אומרת דמעות עומדות על פניי. ״אני לא חושב, זונה,״ הוא דוחף אותי על הקרקע וקורע את בגדיי. כאן אני כבר מבינה מה הולך לקרות ודמעות קטנות ירדות על פניי. כשהזין הקשה שלו נכנס בי בחוזקה אני מאבדת את ההכרה.