הנרדפת

פרק 4- הפתעה

משקל לא מוכר נחת על רגליי לפתע, הייתי בטוחה שדמיינתי בהתחלה, ניסיתי להתעלם מקיומו ולחזור לישון, אבל אחריי שהבנתי שזה לא עומד להצליח, התייאשתי. מצמצתי בעיניי בעייפות כאשר הצבעים התערבבו כנגדי, לקח לעיניי מספר שניות כדי שאוכל להתמקד מספיק בשביל שהכתמים בשדה הראיה שלי ייעלמו.
נעמדתי במקומי, עוד לפני שהבטתי על גופי, הבנתי שאני עירומה, ששום דבר לא מכסה את גופי. משכתי את התחתון והחזייה שלי מהרצפה, ממהרת להשים אותם על גופי.
זה הפתיע אותי כל כך.
לא ציפיתי להתעורר עם בחור שהכרתי לפני כמה ימים, לא ציפיתי להשתכר ולהביא אותו הביתה, ויותר מכך... לא ציפיתי שאני ארגיש משוחררת כל כך. מאז מה שקרה, חשבתי שאני לעולם לא ארצה לעשות את זה, חשבתי שאני מעולם לא יתעורר שוב לצדו של גבר. הייתי שבורה, הרגשתי שנעלו אותי בתוך כלא, פחדתי להראות את עצמי לסביבה. עכשיו שזה קרה, אחרי כל כך הרבה זמן, אני מופתעת שזה מרגיש טוב כל כך.
אף פעם לא חשבתי שאני מסוג הנשים האלה, שהולכות למסיבות ומתעוררות שגבר לצידם. למרות שעכשיו זה קרה, אני יודעת שאני לא כמוהן. הנשים האלה משכו גברים כאילו היו מגנט, אני? אני לא הייתי כזאת, לא הרבה גברים ראו בי נשיות בכלל. אבל את האמת, אני לא חושבת שאני רציתי אי פעם להיות כמוהן.
זיכרונות אבודים הופיעו בראשי, לרגע חשבתי שאני עומדת ליפול, הדם זרם בעורקיי ועצמתי את עיניי בניסיון להעלים את התחושה המצמררת שעברה בכל חלק שקיים בתוכי.
אני צריכה סיגריה!
משכתי את חפיסת הסיגריות החדשה שהייתה על השולחן הקטן, קרעתי את עטיפת הניילון וזרקתי אותה על גביי הרצפה, דחסתי את ידי אל תוך החפיסה ומשכתי את הסיגריה החוצה.
הדלקתי את הסיגריה, שילבתי אותה בין אצבעותיי ותחבטי אותה אל תוך הפה, שואפת אותה לתוכי, ולאחר מכן משחררת את העשן הכבד והאפור.
ידעתי שזה לא פתרון,ידעתי שזה לא יכול להעלים את הזיכרונות הרעים, אך זה כן הרגיע חלק שבי, זה הרגיע את המחשבות שהלכו לאיבוד בתוך ראשי. אם הייתי רוצה להפסיק לעשן, יכולתי לעשות זאת, באמת. אבל אני לא חושבת שאני רוצה להפסיק, אני לא חושבת שאני רוצה למצוא תחליף להרגשה הטובה שהסיגריה מעבירה בי.
ניערתי את גופו, "קדימה, אני מאחרת לעבודה!"
הוא רק נהם לעצמו בתור תגובה וטחב את פניו בתוך בכרית בעייפות.
אוי, הוא עירום לגמרי. זין, מיה את חייבת להפסיק להסתכל. 

"אני לא מאמין לך!" מרקו אומר ומרים את ידיו בשביל שהוא יוכל לכסות את עיניו.
טפחתי על כתפיו הרחבות ונשכתי את שפתיי, משתדלת להחניק את הצחוק שמאיים לפרוץ מפי. "גם אני לא מאמינה, אבל זה היה בסדר."
עיניו ננעצו בשלי והגוון הכחול בעיניו זהר, "זה לא מצחיק, מיה."
"אותי כן." הרמתי את ידי למעלה.
הוא הניח את ידיו על כתפיו, ומבטו חדר לתוכי בדאגה. "את מבינה שאת שכבת עם גבר שאת לא מכירה."
"כן, אני מבינה. זה היה סתם סטוץ שלא יחזור שוב," אני מרגיעה אותו, "אני אפילו לא זוכרת איך זה היה."
"איך מה היה ?" קולה המוכר והצרוד מקפיץ אותי וגורם לי לזנק ממקומי.
התנשמתי בבהלה חטופה, "אלוהים קים, את הקשבת לשיחה שלי ושל מרקו?"
היא מנידה את ראשה ומכווצת את אפיה כאשר היא מרימה את ידה כדי לשלול את דבריי, "ממש לא, נכנסתי לפני שנייה. הייתי טיפה עסוקה במשרד של נייט. פשוט עניין אותי מה לא זכרת..."
הנהנתי בהבנה, "אני לא זוכרת איך היה הסקס אתמול." לא התכוונתי להסתיר ממנה את זה. מעולם לא ידעתי איך לשמור את הדברים בפנים ולשקר לאנשים. כי בסופו של דבר תמיד האמת תצא, אז העדפתי לומר אותה תמיד, במקום להחביא אותה עמוק בפנים.
"את הזדיינת?" היא בוחנת אותי במבט מבולבל.
גנחתי באדישות, "כן, קים, תגידי את זה ככה."
היא מגלגלת את ענייה, "מה זה משנה איך אני אומר את זה, בסופו של דבר זה אותו הדבר."
לא יכולתי להתווכח איתה, היא צדקה, אבל עדיין שנאתי את העובדה שהיא דיברה בשפה גסה כזאת. אבל זאת קים, אני אמורה להתרגל לזה. "בכל מקרה, מה עושה כאן?"
שפתייה הבשרניות נמתחות לחיוך גדול, "אני מצאתי לך דירה מהממת, ושכר הדירה כל כך משתלם, שאת לא תהיי חייבת לעבוד כל כך הרבה."
הרגשתי את גופי קופא לדבריה, ניסיתי למצוא אחר כוח כלשהו כדי להגיב, כעבור כמה שניות שנראו כמו דקות הרמתי את ידי וגירדתי בשערי בלבול. "אני לא מבינה."
היא מניחה את ידיה על כתפי, "אין לך מה להבין, הדבר היחיד שאת צריכה לעשות, זה לקחת את החפצים מהדירה הסריחה שאת גרה בה, ולעבור לגור בדירה שמצאתי לך." 

-------------------

הייוווש בננות, אני ממש עייפה, אז אני באמת לא מתכוונת לחפור הרבה.
סורי שזה פרק קצר דרך אגב...

אני אסביר טיפה את הפרק - מיה מתועררת עם גבר, היא לא מאמינה, אבל איכשהו היא מרגישה הקלה, וגם אכזבה. אחרי זה היא מספרת למרקו, הם מדברים, קים באה, והיא מוצאת לה דירה.

אוהבת אותכן או אותכם, ומקווה שתאהבו...

25 דירוגים ו13 תגובות ואני ממשיכה

(נ.ב אני יודעת שזה לא הפרק הכי טוב.)