הנרדפת

פרק 6- שותף מקועקע

הייתי אמורה להיות מבואסת מכך שאני גרה עם הסטוץ חסר המשמעות שלי, אבל לא יכולתי להתעלם מפעימות לבי שרעמו מתחת לעורי ולרגע שאלתי את עצמי אם גם הוא שומע אותם. 
הוא הושיט לי את ספל הקפה שהכין בחיוך שנראה בפעם הראשונה אמיתי, "בבקשה." 
"תודה." חייכתי והתיישבתי על ספת העור השחורה, הנחתי את ספל הקפה השחור על השולחן ונשענתי לאחור. "אז, אתה גר כאן?" לא מיה, הוא סתם פתח לך את הדלת כשהוא כמעט עירום, למה הוא חייב להיראות כל כך טוב בבוקר? אני לא נראית טוב בבוקר, אף אחד לא נראה טוב בבוקר. 
הוא נשען על הקיר שמאחוריו. "אני לא סתם לבוש בתחתונים ונראה כל כך טוב בהם, את יודעת." 
כיווצתי את גבותיי בזלזול ונחרתי בבוז, "אתה חתיכת שחצן, אתה יודע." 
הוא הרים את ידיו למעלה כפושע, "את זאת שהסתכלת עלי כל הזמן הזה." 
הרגשתי את הסומק בוער בלחיי, נשארתי חסרת מילים לגמרי, לפני שהספקתי לפצוח את פי צעקה נשמע מהמשך המסדרון וגרמה לי להתכווץ. "מה לעזאזל?" 
בחורה ארוכת שער נעמדה בשילוב ידיים והפנתה לעברו אצבע מאשימה, "קם, אתה הרסת לי את המטען של המחשב נייד! אני אעקור לך את העיניים מיד אחרי שאני אסרס אותך, חתיכת שחצן חסר... חסר.." 
"חסר עמוד שדרה?" שאלתי מחניקה את הצחוק שאיים לפרוץ , ומפנה מבט קטן לעבר של קמרון -החיוך השחצני נמחק בפניו במהירות ונראה כאילו מעולם לא היה על פניו, הוא כיסה את עיניו עם ידיו באנחת ייאוש והניד את ראשו לשלילה. 
"בדיוק חסר עמוד שדרה!" היא אמרה בקול חזק ולפני שמהמשיכה את המשפט, היא הפנתה את מבטה לעברי בלבול, "מי את בדיוק?" 
בשעה שבאתי לומר את שמי, קמרון התפרץ ואמר, "השותפה החדשה." 
"היי, אני מייגן, החברה של קם, בקרוב החברה לשעבר." היא אמרה תופחת על כתפו של קם, "אני בחדר." 
לא יכולתי לתאר את ההרגשה שנוצרה בתוכי באותה השנייה. אני מרגישה שהריאות שלי מתכווצות מתחת לעורי וחוסמת לי כל דרך אפשרית לנשום, לצדם אני שומעת את פעימות לבי שרק התחזק ברגע שהבנתי שיש לו חברה. זיכרונות אפלים הופיעו בראשי מאותה הלילה שבילנו ביחד, בזמן שקולה המשיך להדהד 'אני מייגן, החברה של קם.' אני יודעת איך ההרגשה שבוגדים בך, אני הכרתי אותה, ונשבעתי שאני מעולם לא אבגוד בשום אדם, שאני מעולם לא ארצה לעשות את אותו האבל שעשו לי. 
יד נחתה על כתפי ופניו של קמרון הופיעו מולי, "אני לא בגדתי בה." 
אני מצמצת בעיניי בחוסר הבנה, לא בטוחה אם שמעתי נכון את דבריו.  "מה אמרת?" 
"אני, כלומר אנחנו לא עשינו שום דבר רע." הוא נאנח והשפיל את ראשו, "אנחנו היינו בפרידה, זה טיפה מסובך." 
נעמדתי במקומי קוטעת את המשך דבריו, העדפתי לא לשמוע, למרות שהוקל לי לדעת שהם לא היו זוג, עדיין הרגשתי נורא.
חייכתי לעברו באדישות, "אני אלך לחדר שלי, אני צריכה לנוח." משכתי את המזוודה הכתומה והקטנה שלי אחרי והתחלתי להתקדם לעבר החדר. 
"מיה?" 
עצמתי את עיניי באנחה, מעיפה מבט קלוש מבעד לכתף, "כן?" 
הוא נשען על הקיר, מעביר את שערו לאחור בידו שהתמלאה בעיטורי קעקועים יפיפים בצבע אדום ושחור, "זה יכול... זה יכול להישאר בנינו?" 

אני סוחטת את הסמרטוט בעייפות וממשיכה לשטוף את המכונית המלוכלכת, הרמתי את ידי כדי לנגב את הזיעה שהתחילה לנזול מכיוון המצח שלי בעייפות. הגופייה הלבנה שלי נראית שחורה שכתמי השמן כיסו אותה לאחר שסיימתי את העבודה, רגליי התמלאו בשפשופים זעירים וכמה שריטות שקרו לאחר שדחפתי את עצמי החוצה. החום עטף את גופי ומשכתי את שרוולי הז'קט המשובץ הכחול שלי מזרועותיי, זורקת אותו אל הרצפה. 
"אז, מה אמרת לו?" קולו של מרקו נשמע מאחורי. 
 אני נשענת על המכונית , מניחה את הסמרטוט על כתפי באנחה, בזמן שמרקו מרים את הז'קט המשובץ שלי מהרצפה, "לא אמרתי לו כלום." 
"את מתכוונת לספר לה אז?" 
משכתי בכתפיי, "לפי מה שהוא אמר, הוא היה רווק שזה קרה, ככה שהוא יכול להזדיין עם מי שהוא רוצה." 
"מי הזדיין?" 
נאנחתי בייאוש וזרקתי את הסמרטוט לעברו מבלי להסתכל, "אמרתי לך כבר, אני והשותף המקועקע שלי!" צחקוק מוכר נשמע מסמלי, ואני יונקת נשימה. אוי אלוהים.
מרקו מניח את ידו על כתפי, "אני לא מאמין שאת לא מזהה את הקול שלי." 
הקול הבוגר המוכר נשמע בחספוס, מיד לאחור הסמרטוט נוחת על הרצפה, "ואני לא מאמין שהבת שלי אומרת להזדיין, ובנוסף לזה זורקת עלי מגבת." 
הרמתי את ידי למעלה כפושעת, "אתה לא שמח שהזדיינתי אחרי כל כך הרבה זמן, אבא?" 
הוא הניד את ראשו כלא מאמין במבט מייאוש, "אל תגידי להזדיין, תגידי לעשות אהבה, כל דבר לא סוטה." 
"אבל זה לא היה מאהבה." 
הוא כיסה את עיניו בחוסר אמונה, אני מושכת בכתפי, "גם את זה את לא צריכה להגיד לי, אני חושב שכדי שאני אלך לפני שאני אשמע עוד דברים שאני לא רוצה לשמוע." 

  

______
פרק קצר נכון? 
סליחה סליחה סליחה, אבל ראיתי שיש דירוגים, ואמרתי מה אני לא אעלה? בטח שאני אעלה... אז העליתי 

מה שטוב, זה שאין יותר דיכאון אם שמת לב. .... אבל יש לשמרון חברה בשם מייגן, אני אוהבת אותה. 
ומיה חסרת הטקט אמרה לאבא שלי שהיא מזדיינת עם השותף, היא  חתיכת מוח גזר.... 
אמממממ מה עוד רציתי? 
אהההה 
הפרק הבא יהיה ארוך יותר, מבטיחה!!!!(לא שיש לי מילה, אבל ננסה לשמור עליה) 

דרך אגב, העליתי הקדמה קצרה על נייט בחלק האפילוג הקצר שלו, תיכנסו, תהנו, ותגיבו, אוהבתת!!!!


טוב אז אין לי היום הרבה מה להוסיף, אז 25 דירוגים ו14 תגבות ממשיכה