הנרדפת

פרק 11- החבר שבוגד

היה ברור שהעבודה אהובה עליי הייתה במוסך, שם יכולתי להיות קרובה לאדם האהוב עליי, ושם הייתי קרובה לילדות שלי. אבל העבודה במוסך לא הצליחה לספק אותנו כמו שהיינו צריכים. בגיל שמונה-עשר הייתי צריכה לחפש עבודה, שאנון הייתה אחת החברות הטובות ביותר של אביה של קים, וכך לא הייתה לה בעיה לקבל אותנו מהר. אני חושבת שגם העובדה שאני וקים התפתחנו גופנית גרמה לה לקבל אותנו. 
קים לא הייתה יפה, היא הייתה פראית, סקסית, מושכת. התלתלים שלה התרוצצו על כתפי ובכל פעם שהעיפה את מבטה הם נעו איתה, לעומתי היא הייתה שזופה עם רגליים ארוכות ההפך הגמור ממני. הדבר שהכי אהבתי בה, היה תווי פנייה שנראו מעט אינדיאניות, משורטטות פשוט. 
אני לא חשבתי שהייתי מושכת, עד שהגעתי לבר. אומנם לא הייתי גבוה ושזופה, אבל גם לא הייתה גבינה לבנה וגמדה. בימים טובים הייתי בעלת צבע של נס, ממש נס. שהייתי יותר קטנה מרקו ואני היינו צוחקים על זה. למרות שלא התלבשתי באופן הכי סקסי שיש, לקוחות מיהרו להגיע אלי, גיליתי שהשפתיים העבות שלי הם בעלות שימוש רב, ללקק אותם או לנשוך אותם מאוד עזר עם הטיפים, בנוסף בנים החמיאו לי על צבע העיניים הלא מובן, הוא היה כחול ירקרק, לא היה לא צבע אחיד. 
אז כן, היה לי כיף בכל רגע כאן, את כל תקופת 'הטיפש- עשרה' בזבזתי על לעבוד, ושוב זה לא כי לא רצתי. אבל זאת כאן תקופה שחשקתי בה. שהעבדתי בבר, הפלרטוטים, הבחורים, גרמו לי להרגיש נערה. (וגם זה חיזק לי את הביטחון).

 קים לא עבדה הערב איתי ועם מרקו בבר המרכזי, אז יותר אנשים היו, היה ממש עומס, כמעט דפקתי לעצמי כדור בראש הסיבה היחידה שלא עשיתי את זה הייתה בעצם שאין לי רובה קיבינימט.
אחרי זמן קצר הגיע דמיאן שנכנס לבר לעזור לנו, אך זה עזר למרקו, לי לא. הבחורים לא ילכו על דמיאן אלא עם הומוסקסואלים ואז זה ברור שהם לא יגעו אלי. 

   אחרי שעתיים היה פחות עומס, הרכנתי את מבטי למטה שהכנסתי טיפ של חמישים דולר, אין לי מה להגיד בחור בזבזן.
מזווית העין ראיתי שיער ארוך של בחורה, ידיה הונחו על הבר, ונחרדתי מהעבודה שהיא מקועקעת. בבקשה שזה חלום. "שלווווום, התגעגעת אלינו? " המילים שלה היה כמו צווחה של עורב. "אני רוצה לשתות תעשי את זה זריז, אפילו יותר מזריז."
דמיאן התקרב לעברי, מניח את ידו על כתפי (אוי אלוהים הוא גרם לי להרגיש יותר גמדה ממה שאני.) הוא קרץ למייגן שמהר מאוד הסמיקה. "יש לך קול מצמרר, את יודעת?" 
התאפקתי לא לצחוק, "הוא צודק לגמרי."
"אוי תודה, אני שומעת את זה הרבה." היא המרה בנפנוף. 
קמרון העיף את מבטו לעברה, "זה לא מחמאה, זה העלבה. יש לך קול של עורב זאת הכוונה שלהם." 
מייגן הביטה בנו,  ואז בו, היא הרימה את התיק והסתלקה. דמיאן תפח על כתפי והלך לכיוון חדר העובדים. הבטתי בקמרון בתהייה, בצפייה, ציפיתי שהוא ילך אחריה, רציתי שהוא ילך אחריה. לעומת זאת הופעתי לגלות כשהוא לא הלך משהו בי הרגיש יותר טוב, כאילו שמחתי. למה אני שמחה למען השם, הוא שמוק רציני.