"זאין, אני רוצה לראות אותה."
הוא הרים את ראשו, זאין בהה באמא שלו בשוק. במשך כל היום כרמן לא הועלתה לנושא השיחה בהתחשב בכך שהוא רצה להתרכז בלבזבז זמן עם אמא שלו.
הוא הניד בראשו, זאין אחז בכתפיו של אמא שלו בעדינות, כאילו היא יכולה לקום בעצמה. "אמא, אני לא חושב שזה רעיון טוב. את צריכה לנוח."
"לנוח? אני לא רוצה לבזבז עוד דקה אחת ארורה במיטה הזאת. אני אמות כאן בכל מקרה. זאת דרך ללכת מהחור הזה. אני צריכה אוויר צח! נשים לא יכולות להישאר כל כך הרבה זמן במקום כזה. במיוחד עם כל הריח המטופש של הלבנדר הזה. זה מביא לי כאבי ראש." לינט הפסיקה לדבר, לוקחת כמה נשימות עמוקות.
זאין הביט בה עם הבעת פנים מופתעת. "סיימת?"
"כן."
"את עדיין רוצה ללכת?"
"בהחלט."
הוא שיחרר אנחה גדולה, נעמד ואחז בכיסא הגלגלים מהפינה של החדר. לאחר שהביא אותו למיטה של אמא שלו, זאין הרים אותה מהמיטה בעדינות אל הכיסא. הוא קשר את גופה השברירי והלבן לפני שעזב את החדר.
הוא עמד מול חדר 206 שעכשיו כל כך מוכר לזאין. "בואי נלך." הוא מלמל, דוחף את אמא שלו ואת עצמו אל תוך החדר. הוא עצר את כיסא הגלגלים בסוף המיטה, זאין צעד אל הצד ולקח את היד של כרמן לשלו.
"אמא," הוא הביט באימו, "אני רוצה שתכירי את כרמן."
YOU ARE READING
Daisies (Zayn Malik AU)
Fanfictionהוא לא התכוון להיכנס אל החדר הזה, אבל הוא שמח שהוא עשה את הטעות הזאת. [הכותבת: @MeghanAlineH ♥]
