כרמן נחה בשלווה על מיטתה, מנמנמת. כל הבוקר היו לה כמה בדיקות שנראות חסרות טעם לחלוטין. היא נשאלה את אותן השאלות הרגילות, שכבר התחילו לעצבן אותה.
נשימות רכות יצאו משפתייה. זאין ישב על אחד מהכיסאות עם הסקיצות שלו ביד. כל מה שהוא עשה היה להסתכל עליהן. המשיכות הייחודיות יצרו משהו יפה שוב ושוב.
רעשים חלשים מילאו את האוזניים של זאין. הוא הביט באופן מיידי בכרמן, לראות אותה עוברת למצב ישיבה על המיטה. "היי." היא אמרה ברכות, קולה עדיין מהול עייפות.
״היי, ישנת טוב?״
"הממ." היא המהמה כתגובה, משפשפת את עיניה קצת.
זאין סגר את הספר במהירות, תוחב אותו מתחת ידיו בעניין הגנה. הוא פחד שכרמן תשנה את דעתה עליו. שום דבר לא יכול להרוס את זה בשבילו.
"מה יש לך שם?" היא השאלה, מושכת את השמיכה מעל גופה כדי שהיא תוכל לעמוד.
"שום דבר באמת." זאין מיהר לענות.
גבתה הורמה. "זה שקר. מה זה?"
"רק, אה, כמה ציורים."
"על מה הם?"
זאין הזיז את כיסאו לעברה מעט. "רק מישהו שאני מכיר."
כרמן יכלה להגיד שהוא מנסה להתחמק מהנושא. היא משכה בכתפיה, אבל אז תפסה במהירות את ספרו והתרחקה ממנו. מחאותיו נעלמו ככל שהיא דפדפה בדפים.
"זאין, הם יפייפים." כרמן התנשמה, מרגישה את סימני העיפרון בקצה אצבעותיה.
הוא לחש בשקט, מקווה שהיא לא תשמע. "אבל הם אפילו לא קרובים אלייך."
YOU ARE READING
Daisies (Zayn Malik AU)
Fanfictionהוא לא התכוון להיכנס אל החדר הזה, אבל הוא שמח שהוא עשה את הטעות הזאת. [הכותבת: @MeghanAlineH ♥]
