השמש השתקפה על אבני השיש שדבוקים באדמה. פרחים טריים ישבו ליד קברים שונים בכל הצבעים. עם הדשא הטרי שנגזם, גבעולי דשא קטנים נתקעו בסולייה של הסניקרס של זאין בזמן שהוא פילס דרך הקברים.
כשהוא הגיע לקבר עם אבן של מלאך, הוא הניח את הזר שבידיו על האדמה מול האבן. הוא בוהה בשם שחרוט על אבן השיש, דמעות טריות התחילו להישפך מעיניו.
זאין באיטיות התיישב על האדמה, בוהה בדשא הטרי. "אלוהים, אני מתגעגע אלייך כל כך."
הדבר היחיד שהוא קיבל בתשובה היה שתיקה. לא ציפורים מצייצות, לא אנשים אחרים שהולכים מסביב. רק שתיקה.
"את שם?" זאין שאל את האוויר. "בבקשה תעני לי."
כשמשב רוח קל ליטף את זרועו של זאין, הוא חייך. "אני לא מאמין שהלכת. אני מקווה שטוב שם למעלה, צופה בנו כאן למטה. כבר ראית את סבתא?"
הוא ישב במקום הזה למשך שעה, רק שאל שאלות שהוא אף פעם לא יקבל עליהן תשובה ואמר לה מה שקורה איתו. מספר לה איך הוא מאז שהיא נקברה כי נראה שקל לו יותר מאחר והוא לבד. כשמרי באה איתו, הוא לא יכל לומר מילה אחת.
"כדאי שאלך בחזרה לבית החולים, למרי יש הפתעה שאמורה לעודד אותי. נתראה בקרוב, אמא. אוהב אותך."
YOU ARE READING
Daisies (Zayn Malik AU)
Fanfictionהוא לא התכוון להיכנס אל החדר הזה, אבל הוא שמח שהוא עשה את הטעות הזאת. [הכותבת: @MeghanAlineH ♥]
