Daisies (Zayn Malik AU)

1.3

"מרי?" זאין דיבר בשקט. "אני יכול לשאול אותך כמה שאלות לגבי כרמן?"

"כמובן שאתה יכול מתוק."

"בת כמה היא?"

מרי השפילה את מבטה לידייה, "היא תהיה בת 19 בחודש הבא, בחמישי."

הלב שלו נשבר. היא עדיין נערה. היא הייתה חייבת להיות תקועה במיטה ארורה במקום ללכת לקולנוע עם חברים שלה.

השאלה הבאה נתקעה בפיו. עם מבט אחד בכרמן, הוא דיבר. "בבקשה תגידי לי שאין לה חבר."

היא מצחקקת, מרי הנידה בראשה. "לא, אין לה."

"הו תודה לאל."

צחוק קל יצא מפיה של מרי. היא הביטה בבחור בשעשוע. "אתה יודע מה אתה עושה, זאין?"

"למה את מתכוונת?"

"אתה מביא שמחה למשהו כל כך אפל. אני צוחקת ומחייכת. אם לא היית נכנס לחדר הזה, הייתי מאשימה את עצמי על כל מה שקרה לה."

זאין הניד בראשו במהירות. "זאת אף פעם לא הייתה אשמתך."

"אבל אני נהגתי ו-"

"לא! הבחור הזה היה שיכור. הוא היה זה שסתה לנתיב שלך. הוא זה ששתה את המשקה וכל המשקאות שאחריו. הבחור הזה בר מזל שהוא בכלל חי." זאין ירק.

מרי הביטה בכרמן. היא התכופפה לכיוונה, מברישה את שיערה של ביתה בעדינות. היא חייכה מעט מהחום שמוקרן מכרמן. זה נתן לה יותר תקווה.

"כשכרמן תתעורר, זאין, אני רוצה שתשאר בחיים שלה לא משנה מה. בין אם זה ידיד או יותר, אני עדיין רוצה שתהיה שם בשבילה."

"סמכי עליי, אני אהיה."