הוא עמד בסוף המיטה של כרמן, בוהה בה עם הבעת פנים מבולבלת. זאין היה בטוח שהוא נכנס לחדר 208. הוא רצה לבדוק, זאין הביט בלוח המחיק שעל הקיר.
חדר: 206
שם: כרמן לייק
תוכנית: להעיר אותה כמה שיותר מוקדם
זאין הביט שוב בבחורה ששכובה על המיטה. העיניים שלו עברו על כל המכשירים השונים שחוברו לגוף שלה, כל המחטים שדבוקים בעור שלה ומסכת החמצן שצמודה לפנים שלה. הלב שלו מיד נשבר לחצי מהמראה.
זאין התעלם מהמחשבה על אמא שלו, הוא התיישב על הכיסא ליד המיטה שלה. הוא הבחין באיך שהכיסא עדיין חם כמו שמישהו ישב שם מוקדם יותר. הוא ישב בכיסא במשך עשרים דקות, בוחן את הפנים שלה. הוא הבחין בצלקת קטנה בצד הימני של המצח שלה, בדיוק מעל הרקה שלה.
זאין לקח סיכון, והניח את היד שלו על שלה, מחזיק בחוזקה. הקול שלו יצא כלחישה שקטה, "מה קרה לך?"
קליק קטן משך את תשומת לבו של זאין לכיוון הדלת. אחות צעירה נכנסה, מחזיקה לוח כנגד החזה שלה.
"הו, לא ידעתי שיש לכרמן מבקר." היא אמרה עם חיוך. מניחה את הלוח שלה על השולחן ליד המיטה, היא הביטה בזאין בחזרה. "אתה קרוב משפחה?"
"אה-" תחשוב אתה אידיוט, תחשוב! "אני... הבן דוד שלה." חלק.
"ובכן, אני מצטערת להגיד את זה, אבל אתה צריך לעזוב. אני חייבת לערוך כמה בדיקות ושעות הביקור שלה הסתיימו. הייתי נותנת לך להישאר אבל אני לא יכולה. חוקים הם חוקים."
זאין הנהן, "אני מבין." נעמד מהכיסא שלו, הוא הביט בכרמן שוב. בוהה בחרציות שבידיים שלו, הוא בחר אחד שנראה הכי בריא והניח בסוף המיטה שלה.
ואז, הוא יצא, מביט פעם אחרונה בילדה חסרת ההכרה.
YOU ARE READING
Daisies (Zayn Malik AU)
Fanfictionהוא לא התכוון להיכנס אל החדר הזה, אבל הוא שמח שהוא עשה את הטעות הזאת. [הכותבת: @MeghanAlineH ♥]
