מרי בהתה בפנים של הבת שלה. היא לא יכלה אבל לחשוב שכל הדבר הזה הוא אשמתה. היא המשיכה להגיד לעצמה שהיא הייתה הסיבה שכרמן נמצאת בקומה, היא גרמה לנהג האחר כמעט למות ולא ראתה את המכונית הכחולה.
היא הברישה את התלתלים הכהים שהיו על הפנים של הבת שלה, הם זזו בכל פעם שהרופאים או האחיות נכנסו לערוך בדיקות. אף אחד לא ידע מתי היא תתעורר, או אם היא תתעורר.
"נאני הגיע אתמול, כרמן." מרי לחשה, מלטפת את היד של הבת שלה. "היא מתגעגעת אלייך מאוד. כולנו מתגעגעים. אני כל כך מצטערת שזה קרה לך. כרגע את אמורה להתחרפן לגבי הקולג' ולגבי התוכניות שלך. לא לשכב כאן במיטת בית חולים ארורה שהחיים שלך בסיכון!"
"את חייבת לחזור. חיים מחכים לך. צריכים להיות נכדים שרצים מסביב לבית שלי בשנים שיבואו, את צריכה לעבור את המעבר ולהתחתן לאהבת חייך. את לא יכולה לעזוב. את צריכה להתעורר!"
בזמן שהיא ניגבה את דמעותייה, היא בהתה בשעון. נישקה את המצח של כרמן, היא אחזה בתיק שלה ויצאה.
היא לא חיכתה הרבה למעלית. כשזה הגיע לקומה, הדלתות נפתחו ובחור צעיר יצא מהן. הוא סחב חבילה של חרציות בידו הימנית. מרי חייכה אליו, למקרה שהוא ירים את מבטו מהרצפה. הוא לא הרים.
הדלתות הענקיות מפלדה נסגרו. מרי לחצה על הכפתור של הקומה הראשית.
במשך כל הנסיעה, דבר אחד היה בראשה: היא תתעורר.
YOU ARE READING
Daisies (Zayn Malik AU)
Fanfictionהוא לא התכוון להיכנס אל החדר הזה, אבל הוא שמח שהוא עשה את הטעות הזאת. [הכותבת: @MeghanAlineH ♥]
