הרוח העיפה חלק מהשיער של כרמן, חלק נדבק לשפתייה. עם אנחת תסכול, היא בפשטות הזיזה אותם עם האצבע שלה אל מאחורי האוזן שלה. רגלייה התחילו לכאוב מכל ההליכה באותו היום.
עם כל הדוכנים שסודרו בשורה ברחוב, כרמן התעקשה ללכת לכל אחד ואחד מהם. היא ראתה יצירות מדהימות וכלי חרס בינתיים, אבל שום דבר שהיא באמת נמשכה אליו.
היא עצרה מול דוכן שנמצא בו אישה, נראית בשנות החמישים המוקדמות של חייה, מאחורי שולחן יושבת על כיסא. היצירות האומנותיות שהיו על השולחן משכו אותה מיד. היא לא ידעה אם אלה היו הצבעים, קווים או הכתמים הפשוטים מהיד של האומן, אבל היא פשוט לא יכלה להסיט את מבטה.
בזמן שכרמן בהתה בכל היצירות, העיניים שלה עצרו על ציור של אגם. השמש שקעה, גורמת לאגם לקבל כמה איזורים בצבע ורוד וכתום. המים נראו אמיתיים בשבילה. תדהמה הופיעה על פנייה כשהיא בהתה בזה.
היא השליכה את ידייה, אחזה בציור, אוחזת בזה כאילו זה זכוכית. "כמה זה?" היא שאלה את האישה.
"הו, זה רק עשרים."
"זה מחיר נמוך!" כרמן אמרה, מביטה באישה עם הלם.
"תתלונני לבן שלי, לא אליי! הוא האחד שבחר את המכירים!" האישה צחקקה, מרימה את ידייה בתבוסה.
"אולי יום אחד אתלונן." כרמן צחקה, מושיטה לה עשרים ועשר. "תשמרי את העודף."
"שיהיה לך יום טוב."
"גם לך, ותגידי לו שהוא אומן מדהים. אני מקווה שהוא יגיע רחוק בחיו."
YOU ARE READING
Daisies (Zayn Malik AU)
Fanfictionהוא לא התכוון להיכנס אל החדר הזה, אבל הוא שמח שהוא עשה את הטעות הזאת. [הכותבת: @MeghanAlineH ♥]
