כרמן שכבה על הכביש הקר. ללא יכולת לזוז. ללא יכולת להרגיש, לא כאב, לא חבלות. בהחלט שום דבר. היא הרגישה מתה.
סירנות נשמעו באוויר השקט, אורות מהבהבים נגד הבניינים שהיו על שורת הרחוב. אנשים היו בשקט בזמן שהם צפו בשני האנשים שכובים על האדמה ואחד חסר הכרה בתוך הרכב.
היא התכווצה מעט, מרי התיישבה. היא הביטה בקרסול שלה שהיה צבוע בצבע כחול מגעיל. כאב היה בצד הימני שלה, לא נותן לה לסובב את גופה כדי להביט בבת שלה.
"כרמן? כרמן!" היא צעקה.
אבל כרמן לא יכלה לענות. כל מה שהיא יכלה לעשות זה לבהות למעלה בשמיים. העולם מסביבה הפך למטורף בזמן שהיא מצמצה. אנשים צעקו, כמה מהם רקעו על רגליהם ובכי היכה את אוזנייה. ובכל זאת, היא לא שמעה דבר.
כשהראייה שלה נהייתה מטושטשת, היא לא יכלה לראות את הפנים של האנשים שבדקו אותה. בשניות היא הרגישה חום בגבה, לא משטח קר. השמים נעלמו ועכשיו היא בהתה במשהו לבן.
"היא הולכת להיות בסדר?" מרי שאלה בבהלה, שכובה על האלונקה ליד כרמן. היא הגיעה אל היד המדממת של ביתה, לא אכפת לה.
"אנחנו ננסה את הכי טוב שלנו, גברתי. בבקשה, תרגעי." אישה אמרה, מניחה שקית קרח על הקרסול שלה.
הראייה של כרמן נהייתה יותר מידי מטושטשת, היא לא יכלה אפילו לראות משהו. בתוך שניות, היא עצמה את עינייה. הכל נכבה.
YOU ARE READING
Daisies (Zayn Malik AU)
Fanfikceהוא לא התכוון להיכנס אל החדר הזה, אבל הוא שמח שהוא עשה את הטעות הזאת. [הכותבת: @MeghanAlineH ♥]
