כשכרמן נכנסה לחדר השינה שלה, היא רצתה לבכות. היא לא ראתה את הפוסטר של המשפטים הרנדומליים, את הכיסא הנוח בפינה שמשם אפשר לראות את כל השכונה דרך החלון. היא התגעגעה לרצפה שחרקה בכל פעם שהיא קמה מהמיטה שלה.
"הו אלוהים, התגעגעתי אלייך כל כך." כרמן לחשה לכרית שלה, מחבקת אותה קרוב לחזה שלה. היא שכבה על המיטה שלה, נזכרת איך היא הייתה מתכרבלת כמו כדור בלילות הקרים.
מרי נכנסה לחדר של הבת שלה, מחייכת למראה של הבת שלה שוכבת על המיטה. "נראה שאת שמחה לחזור."
"אני שמחה," כרמן הבחינה בקופסא בידיה של אמא שלה. "מה זה?"
"רק מתנת ברכה ממישהו."
"ומי זה המישהו הזה?"
"את תגלי." מרי קרצה לבת שלה לפני שעזבה את החדר, מוודאת להשאיר את המתנה במקום ברור על השולחן.
כרמן רצה מהמיטה שלה לשולחן. היא פרמה את החוט הכסוף שעטף את הקופסא השחורה. באיטיות מרימה את המכסה, חיוך גדול עלה על פנייה.
היה ציור במסגרת ישנה. זה היה ציור של בלה וביסט כשהם רקדו ביחד בפעם הראשונה. הקווים היו כמעט העתק מדויק של הסרט, חוץ מהפנים של בלה. הן התחלפו עם של כרמן. על הקצה היה פתק דביק.
ברוכה השבה הביתה, כרמן.
-זאין
YOU ARE READING
Daisies (Zayn Malik AU)
Fanfictionהוא לא התכוון להיכנס אל החדר הזה, אבל הוא שמח שהוא עשה את הטעות הזאת. [הכותבת: @MeghanAlineH ♥]
